שלי

תודה את צודקת. צורת מחשבה חיובית עוזרת מאוד להתמודד בחיים. אבל לי קשה למצוא את המחשבה הזו. אני בחורה שעבר אליי בעיות קשות מאוד חברתיות. ונשאר לי תראומה וקשה לי אם התחלות ומסגרות חדשות גם בצבא היה ל י נורא קשה. וכנל כרגע לאחר הצבא. קשה לי לבטוח להרגיש פטוחה אם אנשים. ואם אני מנסה תמיד המחשבות שאני ואני לא בסדר ואולי יחשבו ויחשבו ככה וכהה.. נמאס לי ואז אני מעדיפה לחזור לבועה שלי ולהסתגר שם ולא לגלות את עצמי.. ממש רע ועצוב לי והלוואי ומשהו יכל לדעת באמת עד כמה.. תודה רבה שלי...

שלי, שוב, זה הכל עניין של חשיבה חיובית ובטחון עצמי. באמצעותם תוכלי לשפר את מצבך ולהתקדם ממקומך הנוכחי למקום בו היית רוצה להיות, ועל אף הסיטואציות הקשות אליהן נקלעת. אני מאמינה שתצליחי ליישם זאת בד בבד עם ייעוץ ותמיכה מקצועית.

חבל על המאמץ... מכירה את המונח "קורבן קריירה"? זהו מונח סוציולוגי לאנשים שהופכים את המסכנות שלהם לקריירה, כלומר למהות קיומם וזהותם. למשל, ישנם מובטלים/ נכים/ מוכי גורל שלא מוכנים לנקוף אצבע כדי לשנות את מצבם גם כשהם יכולים, כי האומללות שלהם היא זו שמביאה להם תשומת לב, הכרה וזכות להיות פאסיביים ולהאשים את העולם. מאוד נוח לא להתאמץ ושהכל יבוא בקלות. העניין הוא שהחיים הם לא "תוכנית כבקשתך" וכדי להגיע לאנשהו צריך להשקיע. יש אנשים, שלא רוצים להשקיע וחושבים שזו זכותם המלאה להיות מסכנים כי הם חושבים שזה מה שמיחד אותם ושרק ככה הם יוכלו למשוך תשומת לב. אני חוששת שכך זה גם לגבי שלי. היא תספר לכל מי שרק מוכן לשמוע על כמה שרע לה ועל כמה שקשה לה ועצוב לה, אבל לעולם לא תקשיב לעצות ולעולם לא תפנה לעזרה, כי זה ייקח ממנה את "זהותה" כמסכנה. אחרת איך אפשר להסביר את זה שהיא פוסלת מראש עזרה (ויש המון מקומות שיכולים לעזור לאנשים במצבה) בטענה שזה "לא יעזור"...