שיתוק במצבי עימות קשים

שלום רב, יש מצבים שנראים כאילו ואנחנו צריכים להתמודד איתם, ואז יש לנו סדרת שאלות לגבי העניין - כשבעצם ה"אמת" היא שבכלל לא היינו צריכים להיות במצב הזה. כזו היא הסיטואציה של אלימות במקום העבודה. למציאות נטולת האלימות יש להגיע בסדרת פעולות שמערבת בעיקר את המהלכים הארגוניים: עניין התור והלחץ שנוצר, המיקום של הלקוחות מולך, הסנקציות שיש כלפי מי שאינו מתנהג כהלכה, וכו'. אלו הם נושאים שהממונים צריכים להתיחס להם, וטוב תעשה אם תעלה אותם בצורה גלויה, או אם הנך חושש, אז בצורה עקיפה (כולל פניות לוועד, או למבקר החברה). הדוגמה של המהלכים שננקטו במשרד הפנים, הביטוח הלאומי ולשכות הרווחה - הנם דוגמה נכונה למה שהצעתי. פעמים רבות איננו מוצאים הסדרים נאותים בבנקים, בדואר, בקופות החולים - ולא פלא שרבים מהעובדים, וכמובן מהציבור, רואים במקומות הללו אזורים שמועדים לפורענות. ולסיום, משהו שכן מופנה באופן אישי אליך: תבדוק האם אתה מיומן מספיק, ובוטח מספיק ביכולתך המקצועית, והאם התקלות קורות בסוגי עבודה או מענה שלך שניתן לזהות אותם בברור ככאלו שמצריכים עוד אימון או הדרכה או מעורבות אישית של הממונים. כדאי גם לבדוק האם מקרי ההתפרצות האלימה קורים איתך יותר מאשר עם האחרים שעובדים לידך, עם קהל דומה, ועם נושאים דומים. במקרה שכן - טוב לערב בעניין מישהו מהתחום של הפסיכולוגיה הארגונית. ואחרון חביב - קשור להקטנת המפגע עבורך, גם אם הדבר יקרה שוב: סיוע פסיכולוגי קצר מועד, בעיקר באמצעות שיטות הכחדה - אמור לסייע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם