בגידה

שלום. אני נשואה מזה 8 שנים ואמא לשני ילדים. ביני לבין בעלי אין התאמה מינית בכלל. הוא מצליח להגיע לסיפוק מיני, וגם אינו זקוק ליותר מידי, ואילו אני - אני לא נמשכת אליו בכלל ויחסי המין איתו אינם מספקים. אני מאד אוהבת אותו, ולכן אני עדיין נשואה לו ומתכוונת להישאר נשואה לו. במשך תקופה של 4 שנים ניהלתי רומן עם גבר נשוי המבוגר ממני בהרבה, והמין איתו היה משגע! הבעייה היא שאני לא הצלחתי לעשות הפרדה בין החיים עם בעלי לבין החיים עם המאהב, והתרחקתי נורא מבעלי. לאחר 4 שנים קרה מקרה שגרם לי להאמין שאותו מאהב בגד בי, וניתקתי איתו קשר לחלוטין. (אני אהבתי אותו בצורה מטורפת ממש!) במשך חודש היה נתק מוחלט, ובזמן הזה הצלחתי להתקרב חזרה לבעלי אך שוב - המין היה מאכזב נורא. לאחר חודש הקשר חודש, אך אני איבדתי אמון לחלוטין ולא חזרתי לקשר אינטימי איתו אלא רק קשר חברי. כמו כן, בעקבות המקרה הגעתי להבנה עד כמה זה פוגע לגלות שבגדו בך, והחלטתי שזה לא מגיע לבעלי. הוא האחרון שמגיע לו שיפגעו בו כך. אני מתוסכלת נורא! אני אישה מאד מינית, ואין לי את הסיפוק והפורקן שאני זקוקה להם! בעלי לא מסוגל לספק אותי, ואילו לבגוד בו אני מש לא רוצה! אבל אני מרגישה שאני עומדת להשתגע! אני בסה"כ בת 28! אני לא רוצה לראות את חיי מתבזבזים להם ללא סיפוק מיני! היינו בייעוץ זוגי אצל סקסולוגית שהיא גם מטפלת זוגית, וזה לא הצליח. זה רק גרם לנו לריב וכמעט להיפרד, אז החלטנו לא להגיע אליה יותר. מה אני יכולה לעשות??? אני משתגעת כבר!

סוף מעשה במחשבה תחילה.

בוני, יורם צודק. אכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. התאהבת בבעלך ונישאת לו למרות העובדה שאינך נמשכת אליו בכלל ויחסי המין איתו אינם מספקים אותך. ידעת היטב למה את נכנסת ואין לך להאשים אלא את עצמך. משמעות הסכמתך להיכנס לסוג כזה של זוגיות, הייתה קבלת הדין מצידך בכל הקשור לחוסר הנאה וסיפוק מיני ביניכם. אילו היית מנסה להשקיע קצת יותר באינטימיות ובקירבה ביניכם, במקום לדאוג לעצמך באמצעות רומן של 4 שנים! יכול להיות שהיית מותפעת לטובה. את מציינת שאת מאד אוהבת אותו (ובאותה נשימה היית מאוהבת בצורה מטורפת ממש בגבר נשוי שניהלת עימו רומן בן 4 שנים) - האמנם? או אולי הגיע הזמן שתגדירי לעצמך עם עצמך מחדש את המושג "אהבה". כמו שאומר הפגם: שניים הם תמיד ביחד - אז תצאי קצת מהעיסוק בעצמך (מתוסכלת, מאוכזבת וכו') ותקדישי מחשבה גם מה קורה לאיש שאת כל כך אוהבת. תנסי לחשוב שזוגיות היא שניים - ואם ישנה בעיה עם האיש שאת אוהבת ומתכוונת להישאר נשואה לו מומלץ ורצוי לשתף אותו וביחד לתכנן לאן הזוגיות שלכם צריכה לפנות. את חייבת להצטייד בהמון רצון טוב, סבלנות, סובלנות, איכפתיות והבנה ופחות התעסקות בצרכים שלך. באהבה, כמו באהבה צריך גם לדעת להקריב קורבנות שלא תמיד קלים. אשה אוהבת באמת יודעת שלאהוב זה לא רק אקט מיני מוצלח, אלא הרבה מאד השקעה ביחסים, המון נתינה, רוך, התחשבות, פינוק בכל מיני מובנים ולתת גם קצת את הלב (לא רק את הגוף). נ.ב. מקווה לטובתך ולטובת כל הנוגעים בדבר שהקפדת להשתמש באמצעי מניעה כשקיימת יחסי מין עם הגבר הנשוי. (פשוט ממש לא מגיע לו להידבק ממך באיזו מחלת מין)

שלום שירן. כמה נקודות חשובות לפני שקוטלים אותי ככה: יש הבדל גדול בין האהבה שלי לבעלי, לבין ההתאהבות שלי באותו גבר. שנית, בעלי אדם שלא יודע להפגין שום רגש. לא חום, לא אהבה, לא פירגון. הוא שקוע בעצמו, בעבודה שלו ובכדורגל. אני הרבה פעמים ציינתי בפניו שאני מרגישה כמו עציץ רק שאת העציצים הוא גם משקה לפעמים ואילו אני אפילו ליחס המועט הזה לא זוכה. אני מאד משקיענית ומאד מפגינה חום, רוך וכל מה שאמרת! זה לא הוגן לשפוט אותי בצורה כ"כ חריפה כשלא כל הסיפור ידוע! ניסיתי כל מה שאפשר, דיברתי עם בעלי עד כמה שאפשר (כי בד"כ הוא גם לא נוטה לנהל שיחה, המקסימום זה לטעון שהוא מקשיב לי תוך כדי שהוא מעביר דף בעיתון!) שנינו הגענו למסקנה חד משמעית שאין בינינו התאמה מינית. בקיצור, זה שניהלתי רומן כזה ארוך מעיד על כמה דברים: ראשית - הייתי זקוקה לחום ויחס, להרגיש שאני בנאדם ולא רק עציץ. שנית - טוב לי עם הגבר הזה עד כדי כך שכבר 4 שנים שהכל משגע בינינו! אז לפני שקוטלים אדם ושופטים אותו שהוא חושב רק על עצמו... אני לא מאחלת לאף אחת להיות כ"כ בודדה בנישואים שלה!

סוף מעשה במחשבה תחילה הכוונה שלמרות אהבתה לבעלה היא בגדה בו בצורה מגעילה. זה מה שבטח גרם לה לחשוב שבעלה פחות מספק במיטה כי השוותה אותו למאהב. וזאת התוצאה.

ולא יכול להיות שיעוץ פסיכוסקסולוגי לא עזר אם את אוהבת אותו. זה הכל במוח. אז תני כבוד לזוגיות.

את לא יותר ************************************ הדברים שנאמרים בשפה לא ראוייה נמחקים ד"ר יוסי אברהם

מעניין מה היית אומר על גבר שעושה את זה... אחלה גבר!!! את ההערות המפגרות שלך תשמור לעצמך!

כמה עצוב, אבל בדרך כלל זה כך. הילדים הם אלה שהכי נפגעים כשהיחסים בין ההורים מעורערים. משום מה יש הורים שחושבים שהם עושים טוב בזה שהם נשארים ביחד תחת האמתלה שזה "למען הילדים". ברוב המקרים הכי נכון זה בדיוק ההפך, כלומר עדיף "לפרק את החבילה" כי הכי בריא שני בתים רגועים וחיוביים מאשר בית אחד סוער ושלילי.

היי. הילדים לא סובלים. אנחנו לא רבים, ובסה"כ מנהלים משפחה נורמלית (פחות או יותר). יש את החיכוכים הרגילים של כל זוג. אני מאד מקפידה לתת לילדים שלי את כל מה שהם צריכים ואף יותר. אני יודעת מה זה הורים שלא מסתדרים ומתגרשים ואני גם יודעת מה זה הורים שלא מסתדרים ולא מתגרשים. בכל מצב כזה יש את הפלוסים והמינוסים. שקלתי לא פעם להתגרש, ואפילו עזבתי את הבית פעם אחת. הניתוק מבעלי ומהילדים גרם לי להבין שזה המקום שלי, יחד איתם. אבל הפשרה של לחיות בלי יחסים מספקים זה נורא! אני מרגישה כאילו בעלי ואני בסה"כ שותפים לדירה. לא שותפים לחיים, וזה נותן תחושת בדידות איומה. עם אותו גבר, לעומת זאת, אני מרגישה סוף סוף שאני בנאדם שאוהבים אותו בגלל מי שהוא, וזו הרגשה נהדרת. חבל שהגברים שקוראים את ההודעה שלי רק משמיצים. זה רק מראה כמה שהם לא מסוגלים להבין מה זו נפש של אישה!

לרדת עליה זה הדבר הכי פשוט לעשות אבל קיימת בעיה שלדעתי היא לא היחידה בעולם שעוברת משבר כזה מסובך למי שעוד לא הבין בגידה זה כמו כאבי גו יש כאלה שסובלים מכאבי גו ויש כאלה שיסבלו מכאבי גו לכן תנחתו אנחנו חיים בעולם שבו לא מפסיקים לפמפם לנו בראש סקס ובגידות וכאלה יש לי פתרון לבעיה אבל בטוח שאני לא יספר לך על זה כאן מפני שאת רואה איזה תגובות קיבלת ממש גן ילדים הייתי מציע לך לפתוח תא חדש לדואר אלקטרוני באתר WWW.HOTMAIL.CO.IL אם את לא יודעת לפתוח תא כזה תשאלי חברים זה מאוד פשוט תפרסמי את כתובתו כתגובה לבעיה שהצגת אני ישלח לך תשובה מפורטת מה לעשות בכדי לפתור את הבעיה שלך הכי חשוב שרק את תקבלי את המכתב . ביי ובהצלחה

לשפוט תמיד קל, אך כדאי להסתכל קצת מעבר. גם אם היתה כאן "טעות" אף אחד לא אמר שבזה נחרץ הגורל. לא פעם שמעתי על זוגות שהאהבה והמשיכה המינית לא בהכרח מה שהוביל אותם לחתונה, ולטווח הרחוק זה גם מה שהכריע את מערכת היחסים. הדבר הכי נכון שעלייך לעשות בטרם תחשבי על נאמנותך לסביבה הוא להיות נאמנה לצרכייך ורצונותייך תחשבי על "מה את רוצה" שיהיה לך ו"איך". וכך תחליטי. רק על פי רצונך האמיתי. רק חשוב שתביני שמחיים כפולים לא תוכלי להנות לאורך זמן.

תלחץ בכותרת על השם שלי (מופיע בכחול) ושם תראה את הכתובת.

שלום ד"ר אברהם. ראשית - תודה על תשובתך. עליי לציין שהיינו כבר מספר פעמים בייעוץ. בעלי ממש לא רצה ללכת. לטענתו - אף אחד מבחוץ לא יוכל לעזור לנו לפתור את בעיותנו האישיות (דבר שאני לחלוטין לא מסכימה איתו) בסופו של דבר הוא הסכים והלכנו. היינו בטיפול אצל איש מקצוע שמאד הומלץ לי עליו במשך חצי שנה. שום דבר לא יצא מזה חוץ ממינוס יותר גדול בבנק וחיכוכים איומים ביני לבין בעלי. כמובן שנושא הבגידה לא הועלה שם, אבל מה שקרה זה שהמטפל אמר לו בעצם את כל הדברים שאני כל הזמן אומרת, ובעלי פשוט לא הצליח לקבל את הדברים. הדבר גרם לי להרגיש עוד יותר מתוסכלת, כי הנה: גם כשאיש מקצוע אומר את הדברים (מה שאומר שבעצם אני לא סתם מגזימה, אלא כך הם באמת פני הדברים) עדיין הוא לא מסוגל לקבל את זה ולחשוב בכלל על שינוי. אחרי תקופה יחסית ארוכה שלא הלכנו לייעוץ, העליתי שוב את הרעיון. הפעם תליתי את זה בעניין המין בינינו, והצעתי שנלך לטיפול מיני כיוון ששנינו ידענו שאני לא מסופקת מחיי המין שלנו. הוא הסכים. הלכנו מספר חודשים, וגם כאן קרה בדיוק אותו תהליך! (אני חייבת לציין שדוקא הכימיה עם המטפלת במקרה הזה הייתה מצויינת) יצאנו משם בפעם האחרונה שהיינו מבלי לדבר, ואפילו לא הסכמתי לחזור איתו הביתה באוטו. פשוט הלכתי ברגל בבכי נוראי על כך שהוא קשה יותר מאגוז ולא ניתן לקלף מעליו את הקליפה שעוטפת אותו. אני לא רוצה להיפרד ממנו. אני יודעת שהוא אדם טוב בבסיסו ואין הרבה כאלו. אבל אני מרגישה שהמאהב שלי עונה לי על הצרכים שבעלי לא מסוגל לספק לי ושאני לא יכולה להתקיים בלעדיהם (חום, יחס, מין מספק וכו'). עליי לציין עוד שאני הייתי מטופלת אצל פסיכולוגית תקופה ארוכה והיא ניסתה בכל כוכח לגרום לי להתנתק מהמאהב שלי (מה שלא כ"כ הצליח...) לסיכומו של דבר: הפנייה ליעוץ נוסף היא לא הפיתרון עבורינו, לצערי. בעלי בא מבית שבו יעוץ זו מילה גסה ממש, וזה בית שבו לימדו אותו לא להפגין רגש, ולא לחיות ביחד אלא כל אחד לחוד. זה כ"כ ברור לי שהבעייתיות ביחסים שלנו נעוצים בחינוך שהוא קיבל, וזה גם כ"כ ברור לי שהוא לא מתכוון לשנות כלום. לכן אני מתפשרת ומקבלת אותו כמו שהוא, אבל השאלה היא האם הפשרה שאני עושה היא לא כבדת מחיר? האם אפשר לחיות "חיים כפולים", לקבל ולהעניק בבית את מה שה"בית" יכול להעניק, ולהשלים את החוסרים בחוץ???

בוני, שלחתי לך תגובה לתיבה. מקווה שתעזור.