זוגיות?

שלום, אני בחורה בת 23 ומתחילה לפחד שלעולם לא אוכל להיות במסגרת של זוג. מתחילים אתי בנים נהדרים, מושכים ויפים- אני מתאהבת בהם עד מהרה ובאותה מהירות- מפסיקה להתאהב או מתאהבת באדם חדש. כל זה מקשה עלי להתמיד בקשר. עד לפני חצי שנה הייתי בקשר ארוך של שנה ומאז אני מתאהבת ל יום באדם חדש. בדרך כלל האדם מתאהב בי ואז אני עעוזבת אותו. ייתכן שאני רק רוצה לכבוש ולאחר תחושת הכיבוש לא נשאר בי רצון להמשך. אינני רוצה להמשיך ככהץ אני רוצה חבר אמיתי שאני אוהב וארצה בו בכל ליבי למשך זמן ארוךץ מה יהיה?

ראומה, כנראה שהרגש שלך מבוסס בעיקר על "הקנקן" ולא על מה שיש בתוכו. אחד הגורמים המרכזיים לעידוד קשרים ארוכי טווח הוא: "דמיון והדדיות", משמע שקיימת זהות בין בני הזוג מבחינת השכלה, תקשורת (שפה משותפת), השקפות, הסכמות הדדיות כמו הבנת צרכי בן הזוג וכו'. לכן רצוי שתגדירי לעצמך מה הן הקריטריונים שאת מחפשת בבן הזוג . אפילו ברמה של חלוקה לרבדים: תכונות הכרחיות - כגון אדם בעל איטליגנציה, משיכה גופנית, שפה משותפת, בעל ערכים מסויימים, וכו', שעליהם לא תתפשרי . תכונות רצויות – בעל חוש הומור, אוהב לטייל ויודע ליהנות מהחיים, וכו' ותכונות שלא באות בחשבון - כמו אדם שאין לך משיכה גופנית אליו או לא אמין וכו'. כך תהיי מודעת יותר לצרכייך ותוכלי להתחיל קשר מנקודה טובה יותר וגם לבססו בצורה טובה יותר. מקווה שהצלחתי לכוון. לעניות דעתי, זאת הדרך הכי אידיאלית.