ייאוש וקנאה עזה!!!!

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

12/10/2003 | 10:19 | מאת: שרית

שלום לכולם. סיפורי ארוך ומורכב ואשתדל מאד לתמצת בכדי לא לייגע אתכם. אני נשואה 29 שנים (כיום בת 49)., עם 5ילדים. אני טיפוס חם,לבבי ופתוח. בעלי קר, קודר, מקרין אנטיפטיות, אך מקבלת תמיכה כלכלית ועוזר קצת בעבודות הבית. אך זמן קצר לאחר נישואינו הפסקתי לאהוב אותו, וחשבתי שהשתנה - אך לצערי לא השתנה, כי טוען שזה אופיו ואינו מוכן להשתנות., זה גם משפיע על חיי המיניים איתו, ואני מקיימת איתו יחסים רק בכדי לרצותו. הוא אינו מחזר, אינו מחמיא, אינו מפרגן, ואינו איש שיחה כלפי. הדבר שהכי חורה לי בניסויים שגורמים לי למפח נפש בלתי רגיל הוא: כשאני נמצאת איתו בחברת אנשים: הוא נמרח עליהם, מתעניין בהם, נשים שמתחקרות אותו - מייד יודע לפרט להם- והפה פשוט לא נסגר. איתי הוא ממעט מאד בדיבור, כשאנו נמצאים בארועים משותפים באולם השמחות, אני רואה כל זוג יושב ליד האישה: מדברים, משוחחים וצוחקים יחד- ובעלי לפתע קם בפתאומיות , עוזב אותי והולך ומדבר עם אחרים ועוזב אותי לרוב הערב עזובה ובודדה. יש אנשים שלא ראה אותם הרבה זמן- מותר לו לשוחח עימם- אך רוב הערב להשאיר אותי לבד?. מדוע עם אחרים הוא תמיד מרבה בדיבור ואיתי ממעט?. דיברתי איתו והוא טוען שקשה לו לשבת במקום אחד הרבה זמן. אני חושב שבעל צריך להיות חבר של האישה, מדוע הוא מרבה לפטפט עם אחרים ואיתי בקושי מדבר. מדגיש אפילו שלא אוהב שאני שואלת על אחרים, מרכלת מעט - כל דבר סוגר לי את הפה - לעומת זאת עם אחרים הוא אינו סוגר את הפה ואפילו פטפטן עם דיפלומה. אני מרגישה קנאה, כעין בגידה בנישואינו, הפלייה, לא רצוייה, ומיותרת בבית, למרות שילדינו יצאו מחוננים ומוצלחים רק בזכותי, כי אני זאת שמשקיעה בהם, גם בחינוך ובאהבה ובגידול. דיברתי איתו לא פעם שאני מרגישה איתו רק מאד בנוכחות אנשים, כי הייתי רוצה שהתנהג איתי עם כבוד ויהיה פטפטן כמו שהוא מתנהג עם הזולת. האם האישה היא (סליחה על הביטוי) זונה,? (כך אני מרגישה איתו לצערי הרב). לציין שאחרים אומרים לי שאני נאה, יפה ומפרגנים לי, כולם חוץ מבעלי שממנו אני מצפה. הוא אינו מוכן להשתנות, אני מרגישה שהוא מעדיף לרצות את אחרים ונותן להם לכל הבריות את מלוא התשומת לב, ואני כאילו הזנב שלו. יש לי רצון עז לעזבו, אך אני לא מסוגלת כי אני תלוייה בו כלכלית והילדים קשורים אליו מאד. איך אפשר להמשיך לחיות עם בעל כזה?, שאלתי אותו פעם אם הוא בכלל אוהב אותי - אמר שכן, אך אני עקב התנהגותו שונאת אותו שנאה עזה!!!!!!!!!!!!!!!!- תודה מקרב לב ואשמח לקבל תגובות בהתאם.

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2003 | 19:40 | מאת: ספיר

שלום לך: אני מואוד רוצה לענות לך על השאלה כי היה מקרה כזה שאני מכירה אז ככה... דבר ראשון על זה שאת כבר לא אוהבת אותו שימי לב אולי בגלל שהוא לא ממש מראה לך את אהבתו אז את מרגישה עצבים וזה הופך כאילו לאי אהבה כלפיו אבל עםגם במיניית את מרגישה שאת רק מרצה אותו אז זה אומר שבאמת את לא חשה עליו כלום. אז בקשר שאת לא אוהבת אותו על פרידה ביניכם על תחשבי מפני ש את גברת בת 49 עוד מעט בת 50 את כבר לא תוכלי לעבוד אני חושבת בעל מכלכל (בלשון כסף) אותך אז זה כבר תיקחי לטיפ את בת 49 ולא תוכלי לעבוד בישביל לכלכל ( בלשון כסף ) את עצמך... כל עוד בעלך לא עושה לך שום רע ( בלשון משהו חריג ) אז על פרידה על תחשבי ....זה דבר אחד. דבר שני בקשר שהוא עוזב אותך באירועים למשל: אם את לוקחת את זה כפגיע זה אומקר שבכל זאת יש לך עליו משהו. כי בחורה שאכפת לה שבעלה עוזב אותה זה אומר שיש לה אהבה כליפיו וכאשר בחורה לא מעניין אותה שבעלה עוזב אותה אז היא באמת לא אוהבת אותו ולא מרגישה כלום כלפיו. בהקשר לזה שהוא עוזב אותך תוכלי לדבר איתו ולהגיד לו את מה שאת מרגישה שהוא עוזב אותך ושכולם עם הבעלים שלהם ואת לא. או העצה הטובה ביותר היא : באירועים במקום שהוא יעזוב אותך תעזבי אותו את ותלכי לחברים וכל זה והוא ירגיש מזה שעוזבים אותך שכולם עם הנשים והוא בלי. ואז אולי הוא יפתח את העניין ויגיד לך על זה ןואת תשיבי לו שזה מה שהוא עושה לך. או שהוא ירצה להראות לך שלא אכפת לו שעזבת אותו אז תראי לו שגם לך לא אכפת. ***** כאשר הוא עוזב אותך אז תראי שלא אכפת לך ותעזבי גם את. באירועים או בכל מקום שאתם. מקווה שעניתי על שאלתך עם לא אז תודעי לי בבקשה... בהצלחה ! :) ספיר תעשי את מה שאמרתי לך ואת תצליחי ..... מובטח!!!

12/10/2003 | 22:15 | מאת: שרית - לספיר

היי. תודה על תגובתך, באמת אעשה מה שכתבת והלוואי שזה יעזור, את צודקת בהחלט. אני מודה לך מאד מאד - שרית.

שלום רב, סיפור חייך הינו דוגמה למה שהתכוונו חכמינו כשאמרו שקשה להתחקות הסטורית מה קדם למה: הביצה, או התרנגולת. זמן קצר לאחר נישואיכם קרה משהו ששבר את האופוריה והאופטימיות, וזה ממש לא לעניין להתחקות אחר העובדות, ואפילו מחמת חוק ההתישנות... תגובה עכשווית בנוסח 'אני אראה לו' - יכולה אולי לתת לך מעט נחת מיידי על שאת עדיין מפגינה כוח ועצמאות, ואולי גם שינאתך תהיה מתובלת במתיקות מסוימת עקב יכולתך להענישו במשהו - אבל זו תהיה ככל הנראה עוד סממן לבעלך כי את היא זו הקרה והמתנכרת. פעמים רבות קורה לנו במצבי דחק וסכסוך, שאנחנו דבקים לעמדתנו, ומקצינים את תפיסתנו השלילית כלפי השני. כך כנראה קורה לשניכם, במקביל. יש להניח כי תהליכים של שינוי עמדות שיסתייעו בתירגול באמפטיה (היכולת להתבונן ולחוש כאילו ונהך האדם האחר) - הם ההתחלה הראויה לשניכם. מכיוון שמאחריכם מהלך חיים עשיר שייצר חמישה ילדים, אבל לא הגיע גם לפתחו של איש המקצוע שבוודאי יכול לסייע לכם - יתכן מאד כי שניכם, ולא רק בעלך, מתקשים בהבעת רגשות חיוביים. יתכן שזו הסיבה העתיקה שמסבירה את הקרירות והעוינות שהתפתחה מוקדם בנישואיכם. כללית, ישנם אנשים וזוגות רבים שדרכי החינוך שלהם בבית ההורים הביאו אותם להכרות טובה יותר עם דרכי תקשורת קרות ועוינות, לעומת דרכי משוב חיוביות ומתגמלות. ולכן: לפני שמדברים על גרושין כאופציה, יש, לדעתי, להתאמן בלדבר. את זה, יש להניח, עוד לא ניסיתם בצורה ראויה, דהיינו: בעזרת איש מקצוע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה