עם ובלי

יש לי שכנה שהיא חברתי הטובה ביותר. יש לנו קיר משותף כך שאני שומעת, לפעמים לצערי, את כל המתרחש בסלון ביתם. שמתי לב לדבר מוזר ומדהים כאחד. כשבעלה של חברתי נמצא במילואים, למשל, או בנסיעת עסקים ארוכה, היא מאוד רגועה עם ילדיה, נראית מטופחת וזוהרת. כשבעלה חוזר, היא צועקת על כולם, רבה עם בעלה כל הזמן, מזניחה את עצמה, לא רוצה לצאת אף פעם, ובכלל, הופכת להיות כאילו אדם מדוכא . שאלתי אותה לפשר מצב הרוח שלה עם ובלי בעלה (התייחסתי בעיקר להזנחת המראה החיצוני) והיא אותתה לי שהיא לא מוכנה לדבר על זה. מאחר ואני מאוד אוהבת את החברה שלי, אני רוצה לעזור לה ולא יודעת איך. אני יודעת (או לפחות נראה לי) שאין אלימות שם בבית הזה, וגם אין בגידות (שניהם לא הטיפוסים).