ערכים, עקרונות והחיים במציאות

אני גדלתי באווירה חינוכית קצת שמרנית בנוגע ליחסים שבינו לבינה. גדלתי על משפטים כמו: "בחורה צריכה לשמור על הכבוד שלה" "הכבוד של הבחורה הוא הבתולין שלה" "בחורה בתולה תזכה ליחס טוב מבעלה מאשר מישהי לא בתולה" וכו' ... (מקווה שהבנתם את הרעיון). זה השפיע עלי מאוד. תכננתי (ללא עוררין!!) להתחתן בתולה אך "נשברתי" בגיל 27 ושכבתי עם חבר, שהיה לי באותה התקופה. החלטתי נבעה לא מתוך אהבה ענקית לאותו בחור אלא מצירוף של שלוש סיבות: 1. הוא אהב אותי בטירוף וידעתי שהוא באמת רוצה אותי מעמקי ליבו ולא איזה נצלן שבא לחפש זיון של ערב. 2. צרכים (אין צורך להוסיף) 3. התפקחות מחלום- רציתי בכל מאודי להכיר מישהו, להתחתן בתולה וכו' אך במציאות הוא בושש לבוא והתחלתי לחוש שאני מחכה לשווא ובינתיים החיים ממשיכים, אנשים יוצאים, מקיימים יחסים ואני מחכה......... ראוי לציין שאני חיה בחברה חילונית לחלוטין והיה מאוד קשה לשמור על בתולין בעוד שכולם "עושים חיים". יתרה מכך, מה ששבר אותי הכי הרבה היה שהדבר שפעם התגאיתי בו (בתולין) הפך להיות לי מעין אות קלון, מקור לבושה, כאילו אני מוזרה ומשהו לא בסדר אצלי. ממש חלה אצלי התנגשות ערכים בין מה שקיבלתי בבית למה שאני רואה בחוץ (חברים, עמיתים) וכו'. במסגרת ההתפקחות מהחלום, החלטתי לא לחכות יותר. שאלתי: אמי, שאליה אני מחוברת מאוד לא יודעת על כך. מצד אחד, הייתי רוצה לספר ולשתף אותה כי אנחנו מאוד קשורות ואי ידיעתה יוצרת אצלי תחושה שאני חיה בשקר. מה גם, אי ידיעתה בעצם חוסמת אותי בחיים. לדוגמה: רציתי לנסוע לבית מלון עם מישהו והיא לא כל כך הסכימה כי היא אמרה שזה מוקדם מדי והוא בטח "ירצה סקס". מאוד רציתי לענות לה שהוא כבר "קיבל סקס" ולא חייבים לנסוע למלון בשביל כך. ראוי לציין שוויתרתי על רעיון המלון. מצד שני אני חוששת שהידיעה תצער אותה מאוד ואפילו תאכזב אותה. מה עושים? שאלה נוספת: שמתי לב שלאחר שכבר מקיימים יחסים, מהר מאוד עם בן זוג חדש- למיטה. למה זה קורה? איך אפשר להאיט את הקצב? יש לי תחושה (אפילו היום כשאני לא בתולה) שלאחר שאכנס עם גבר למיטה, הוא יאבד בי עניין או שירד לו קצת עניין ממני בעבר