כשלון

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

22/10/2003 | 12:51 | מאת: יוני

היי אני בן 30 מילדות הורי עברו ממקום למקום על מנת להיתפרנס,יש לציין שהוריי אינם משכילים ונחשבים לשמרנים אנשים סגורים,בעוד אני הייתי ילד פעלתן שובב גדול ,אנשים ראו בי פוטנציאל ענק,השנים חלפו התבגרתי עזבתי את הלימודים בכיתה יא לא היה מי שיבין אותי, גם בצהל לא הסתדרתי אם המשמעת הקשה לכן קבלתי תפקיד בעזרת התושייה והמקוריות בה אני ניחן,8 שנים מחיי הסתובבתי בעולם אני שונא מסגרות בעוד שאחי כולם מלומדים בעלי תפקידים בכירים ,נשארתי אני מאחור ללא השכלה וללא גב כלכלי,חבריי הטובים ויש מעט הם אנשים משכילים ביותר לא הבנתי אף פעם למה איש אינו מבין אותי,מתברר בבדיקות שערכתי לעצמי שאני סובל ad-hd כל חיי סבלתי מהיפר אקטיביות שלא זוהתה עיי הממסד בגלל שהוריי עברו ממקום למקום ,התחלתי לקשר דברים בחיי והבנתי כמה אומלל עד היום אני הרי אם הוריי היו משכילים בקלות היו מזהים זאת וכדור ריאטליו היה פותר את הבעיות לימודים הייתי מסיים ובטח היום הייתי בתחילת הדוקטורט שלי בפילוספיה שאני כל כך אוהב,סוף סוף הבנתי את המשפט שכל כך שמעתי בחיי"פוטנציאל מבוזבז" יש לי בעייה להישאר בעבודה קבועה אני חייב בכל פעם לשנות כמו כן אני לא סר למרות וזה בעייתי,יש לי אין ספור בעיות זוגיות עם נשים שמחפשות איתי קשר רגשי מבחינה מינית אין לי בעייה,יש לי כישורים מיוחדים מבחינה קסם אישי והיכולת שלי לפצח אנשים בשניות ולדעת אלהם דברים שלאחרים ייקח זמן רב בהיכרות בכדי לדעת,אני עוסק כתחביב בהמצאות ופטנטים יש לי ראש מקורי ביותר אך אני נחשב חריג ויוצא דופן אני נאמן לאנשים ואנשים אוהבים להיות בחברתי אני אישית לא יכול להיות בקשר ממושך אם אנשים. אז איך אני מחזיר למסלול את חיי? ואיך אני משלים פערים ? בקצב הזה אני המצא את עצמי בגיל 40 לא נשוי וגר ברחוב ומזה אני פוחד הכי הרבה .

22/10/2003 | 13:17 | מאת: אמא

שלום יוני בעבר לא היה את המודעות לגבי ההיפר אקטבים זה לא בגלל שההורים שלך לא היו משכילים אני מכירה הורים משכילים שגם לא טיפלו היו מתבישים וחוששים על סטיגמה לילד לכן אל תאשים אותם תודה להם שהצליחו לגדל ילדים טובים ומצליחים לגבי בעיתך אף פעם לא מאוחר אתה נשמע בחור רציני לך לטפל בעצמך גש לפסכיאטר ותראה שאפשר לעזור לך גם היום בהצלחה

22/10/2003 | 17:50 | מאת: לי-רן

יוני, אין לך כל דרך כרגע להשלים פערים ולהחזיר את חייך למסלול מאחר וכמו שזה נשמע מעולם בעצם לא חיית במסלול מסודר. (לא הסתדרת עם המסגרות של ביה"ס, צבא, עבודה, לימודים) אלא הסתובבת בעולם חופשי ומאושר. לכן, הדבר היחיד האפקטיבי עכשיו לפני הכל הוא טיפול עם פסיכותארפיסט כדי לעשות בדק בית רציני בעצמך ולהיפטר מכל אותן התכונות המפריעות לך ללמוד, להתיישב במקום אחד, לקשור קשרים חברתיים ולהחליט על הכיוון שמעניין אותך בחיים. עד שלא תיפטר מהשנאה למסגרות, ועד שלא תחנך את עצמך לקבל מרות - לא תוכל להשיג עבודה, לא תוכל להתמיד בלימודים ולא תוכל בעצם לנצל את כל הפוטנציאל הנהדר הגלום בך. הצעד הראשון הוא טיפול אינטנסיבי שיתווה לך דרך, יתן לך כיוון וכלים כיצד להיצמד למסגרות, יעזור לך ללמוד פילוסופיה שאתה כל כך אוהב ואפילו יאפשר לך ליצור קשרים חברתיים כאלה שבהם האיכות תגבר על הכמות. ומי יודע, ייתכן שבפרק זמן קצר גם תכיר את האחת והיחידה המיועדת לך. זה המפתח לכל הסיטואציה הזו - ושיהיה לך רק טוב.

שלום רב, מרבים שדומים לך שסייעתי להם למדתי, שבעוד שהלימודים היו בשעתו משהו מעצבן ומכשיל, הרי תעסוקה נכונה - יכולה לתת חלק נכבד מהתקווה והשמחה בחיים. לשם כך צריך הליך קצר של איבחון והכוון, וזה לא יקר. בנוסף, תהליך פסיכולוגי שמסתייע בעיקר בגישה הקוגניטיבית, ומגובה בתכניות התנהגותניות מעת לעת - נמצא מאד יעיל בתעול האנרגיות לדרכי תקשורת בינאישיות יעילות. מה שבגיל צעיר נחשב כהיפר-אקטיבי, יכול, בסבירות טובה, להיות מופנה לדרכי חיים אקטיביים ופוריים שמהווים קינאה לרבים אחרים בגילאי ה 30- 40. עניין הרטלין צריך להיות נתון לשיקול דעת. לפעמים הוא מסייע להתנעת התהליך, ולפעמים אין בו צורך, בשל יכולות הריסון שמחוזקות בתהליך הקוגניטיבי שציינתי. ובקיצור: היית לבד בגיל הילדות וההתבגרות, וזה מצער. אבל כעת - ממש אין סיבה להתמודד לבד עם עם עניין זה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

23/10/2003 | 15:31 | מאת: יוני

היי לכולם תודה על ההכווונה,לפני כשנה עברתי תאונת דרכים במהלכה נחבל ראשי בעוצמה בשמשה לא חגרתי חגורת ביטיחות למרות שלא אני אשם בתאונה נהג לא ציית בתמרור עצור,יצאתי בנס מהתאונה אפילו ללא אישפוז לאחר מס חודשים סובבי שמו לב לבעיות זכרון שלי ,בעיות התמצאות מרחבית דברים שלפני כבר סבלתי אבל לא בכאלו עוצמות בקרוב הופנה לאיבחון בבית ללווישטיין,אני לא יודע אם אני חסר מזל או בר מזל אך לפני התאונה החלטתי לטפל בבעיות הקשב והריכוז שהיו כבר מילדות עכשיו הטיפול קצת מתעקב בגלל עינייני התאונה באופן וודאי אני הפנה להמשך טיפול בנתיים פוטרתי מעבודתי כמנהל מכירות מה שכן בזמן שהייתי בחוסר מאס כתבתי באופן ספונטני סיפור לילדים שקיבל תגובות נלהבות מסובבי ומאנשי מקצוע בתחום הספרות ואני שוקל אולי להגישו להוצאות לאור הסיפור מעביר מסרים גלוים לילדים אך בעיקר מסרים סמויים למבוגרים מחיפוש זהות עצמית,לדחייה חברתית,אומץ לב ואפילו טרגדיה שהפכה לסוף טוב בניתוח שעשתה ידידתי לספר שלדעתה בכלל ספר רוחני ,הגיבור שהוא כוחב ים בעצם מסמל בחיפשו את עצמו אותי כולל כל היצורים המאונשים האחרים תאמת שקצת גחכתי את הסיפור כתבתי כולו באנגלית אין לי מושג למה? ומה זה אומר? במחשבה מסויימת יש לי רחמים אדירים למבוגרים עם תסמונת ad hd הסבל הפנימי כמעט בלתי נתפס בפרט אם אתה בעל תבונה כאדם שסובל מבעיות קשב וריכוז אני מבין כיום מדוע יש לי יכולת לקלוט בשניות מצבים שלאחרים לא נראים כנראה המוח פיצה עצמו על חוסר הסבלנות בכך שניתח ניואנסים קטנים ומרחבים לתמונה שלמה במהירות אך כאשר ינסו להושיבי וינסו להעביר לי חומר נלמד שום דבר לא הקלוט בגלל חוסר השקט והתזזית שאני נמצא הרופא מספק לי כדורי הרגעה שעוזרים לי ובעצם משמשים נוגדי דכאון ,אני באמת רוצה שחיי יאחזו עוגן, ואולי סוף סוף להיתאהב במשהי ,אבל קודם אני יעשה סדר בבאלגן שאני נמצא כעת אז תודה ועם תוכלו לתת כמה מילים תומכות אני השמח ואם לא אז לא נורא ביי.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה