פתיחות

אני בקשר כבר כמה שבועות עם בחור שמוצא חן בעיני. אנחנו נפגשים מדי יום (בד"כ בשעות הערב), מבלים זמן ביחד, אוכלים, מקשקשים על הא ודא, רואים סרטים, מתמזמזים. לכאורה הכל טוב ויפה וזורם אך חסר לי עומק ביחסים. כלומר, אני מרגישה שאני איתו אך בעצם לא יודעת עליו כלום. לפעמים לאחר מפגש של כמה שעות טובות איתו אני חוזרת הביתה ושואלת את עצמי מה למדתי עליו היום והתשובה היא - כלום. השיחות ביננו לא עולות לשלב עמוק יותר. הייתי רוצה שיספר לי יותר דברים אישיים על עצמו, על עברו, על חבריו, על עבודתו וכו'. גם כשניסיתי קצת לדובב אותו הוא לא כל כך משתף פעולה. כמשגיעים לנושא קצת מורכב יותר הוא מנסה להחליף נושא ולפעמים חמור יותר- נרדם!. אני יודעת שאנחנו לא הרבה זמן ביחד ולכן אני כן נותנת צ'אנס לקשר אך זה מפריע לי. ראוי לציין שמבחינה מינית מאוד התקרבנו וזה משגע אותי שהוא רוצה שבמיטה אהיה איתו הכי חופשיה שאפשר, אגיד לו מה אני אוהבת ולא אוהבת בתחום המיני, ננסה תנוחות מגוונות ביחד ומחוץ למיטה- הוא לא כזה פתוח. אני מעדיפה שהפתיחות ביננו תהיה בכל הערוצים, גם במיטה וגם מחוצה לה. דווקא חוסר הפתיחות שלו "סוגר" אותי כשאנו מגיעים למין. ראוי לציין שמאוד כיף לי איתו.

מתקבל הרושם שכרגע, בשלב הזה הבחור לא מוכן ליותר מאשר מערכת יחסים קלילה ולא מחייבת. הרבה יותר קל לו להתפשט ולהכנס איתך למיטה מאשר להיפתח אלייך ולגלות את הרגשות, המחשבות הכמוסות, לשתף אותך בעברו ולפתח קירבה ואינטימיות אמיתית. וכל עוד המימד הזה לא יתקיים - יחסרו העומק והקשר ביחסים ביניכם. תני לזה עוד קצת זמן ואם הוא לא יראה סימנים שמשהו בכיוון הזה הולך להשתנות, תביני שהיחסים ביניכם לא ימריאו לשלב הבא, כלומר יישארו קלילים, מהנים ובלתי מחייבים ואין לו שום תוכניות רציניות לעתיד משותף.