לא יודעת מה לעשות

היי יש לי בעיה מסוימת שמטרידה אותי כבר זמן ממושך שמקשה עליי ,בין היתר, לצאת מהדכיאון (אני נמצאת בטיפול לא בגלל הבעיה שאני הולכת לדבר עליה, אך היא בהחלט תורמת לכך). לפני מס' שנים, ניגשתי להיבחן בבחינה הפסיכומטרית וקיבלתי ציון נמוך (בקושי 500). כפי שניתן להסיק, האופציות ללימודים באוניברסיטה היו מצומצמות ובנוסף לכך הייתה לי העדפה לתחום הפסיכולוגיה.בזמנו האמנתי כי מבחן מסוג זה לא בוחן את היכולות שלי ללימודיים אקדמאיים ולכן לא התרגשתי מהציון. חיפשתי מסגרות חלופיות ללימודים ובסופו של דבר התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה.במהלך הלימודים למדנו על משכל ועל מבחנים למיניהם והנושא גרם לי להרהר שייתכן והמבחן הפסיכומטרי אכן בודק את היכולות ללימודים גבוהים וכי הציון הנמוך מעיד על כך שאני לא בנויה ללימוד בתחומים מורכבים ומסובכים. באותו זמן לא הצלחתי מס' פעמים במבחני מיון והשמה לתפקידים שבהם הייתי רוצה לעבוד. הצירוף של כל הדברים הללו גרם לי לחשוב שכנראה אני לא ניחנתי ביכולות גבוהות וכי הייתי צריכה לפנות לתחומים התואמים את הציון הפסיכומטרי. הייתי יכולה לבחון את נכונות הדברים אם הייתי משקיעה בלימודים ואז רואה אלו ציונים אני משיגה והאם זה מצדיק את ציון הפסיכומטרי, אך מכיוון שעברתי משבר לא עלה בידי להשקיע מאמצים בלימודים ולכן נהייתי סטודנטית בינונית. בקיצור, אני מרגישה שאין לי מספיק ידע כללי וכשרונות להצליח בתחומים מורכבים שדורשים הבעת דעה והמלצות.אני מרגישה שכושר הביטוי שלי ברמה נמוכה.מגיל ההתבגרות ועד לפני שנה בערך (כיום אני בת 26) סבלתי מבעיה מסוימת שדיכאה בי את כל הסקרנות שלי וכתוצאה מכך לא התנסיתי בהרבה תחומים,לא קראתי כמעט ספרים, בלימודים בבי"ס לא השקעתי כל כך ואני פשוט מרגישה שטחית. אני פשוט מרגישה שעד כה כמעט ולא עשיתי דברים בחיי, שהפסדתי כל כך הרבה שנים מהחיים שלי ואיך אני אצליח להשלים את רוב הדברים. ואני שואלת את עצמי כל הזמן אותן שאלה:האם אני מגזימה בהערכות שלי?! האם כדאי לי לפנות לתחום יותר פשוט לאחר שאסיים את התואר לפסיכולוגיה? האם אני מגזימה לגבי יכולת הניבוי של מבחן פסיכומטרי ומבחני מיון והשמה? האם העובדה שאני לא מצליחה במבחנים האלה, מעיד על כך שלא כדאי לפנות לתחומים מורכבים וללכת לכיוון אחר, פחות מורכב? ובככל, כשאני חושבת על סיום התואר ומה יהיה אחריו, במה אני אעבוד, אני מרגישה מן מחנק כי נראה לי כי יש כ"כ הרבה תחומים ואני לא יודעת לאן לפנות. יש לציין כי התחומים שמעניינים אותי הם תחומים מורכבים שדורשים הבעת דעות, המלצות. חשבתי לפנות לייעוץ מקצועי של הכוון והשמה אך אני כנראה עוד לא בשלה לכך כי פוחדת שימצאו כי אני מתאימה לתפקידים שטחיים. אודה על התייחסות

היי מניסיון אישי הלחץ יצור עוד לחץ עד שיגרום להתמוטטות עצבים,אז שחררי קצת מעצמך ותני לדברים לזרום גם אם מרגישים שהרכבת נוסעת מהתחנה ואת מפספסת את מה שהחיים מציעים לך ,נכון שסביבך כולם נמצאים בתחרות צבא,לימודים,חתונה וילדים,החיים עדינים ונסתרים ותבונתם לכל אחד יש את דרכו המסויימת אני אספר על עצמי כל חיי לא הבנתי למה אני לא מתמיד בלימודים ובעבודה מסודרת אה כן ולמה אני לא נשוי אני עוד מעט בן 30 ,התשובה הראשונה מתברר שאני היפראקטיבי בוגר שאף פעם לא הובחן בילדות ועל זה שלמתי ליטרות דם של תסכול למה לעזעזל לא סיימתי אוניברסיטה כנראה בגלל זה,אבל הבנתי שכל חיי אני מנסה לחיות חיים שהחברה מכתיבה במקום של עצמי ,אני עושה סדר בחיי היום ומטפל בהיפראקטיביות שלי לוקח הכל בקלות שם קצוץ על מה שחושבים עליי כי אני יודע מאיזה אכויות אני עשוי ,ואם המדד לאדם מוצלח זה כסף ומעמד אז גם את זה השיג בשביל להראות שגם זה שטויות במיץ הגבניות,אני הדאג לחיות בדרכי שלי והדאג שחיי היו טובים למעני וליקרים לי כי בכל מקרה אנחנו כאן לרגע ואחר כך כבר לא.