איך מתמודדים עם קמצנות

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

09/11/2003 | 14:40 | מאת: פלונית

אני בת 28. יוצאת עם גבר כחודשיים. הוא מאוד מוצא חן בעיני אבל.....לדעתי (ע"פ אמות המידה שלי) הוא קמצן!!. זה מתבטא בכל מיני סיטואציות, שקשה לי לתת להן הסבר למעט ק-מ-צ-נ-ות. אתן דוגמאות: 1. אכלנו באיזשהו מקום ארוחה והוא לא לקח לעצמו שתייה.בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהוא לא צמא (קורה!!) אך ברגע שהוא הביא כוס מפלסטיק ריקה והחל למלא אותה מהמשקה שלי- נדלקה לי מנורה אדומה..... 2.כשאני שואלת אותו "מה שלומך" "איך עבר עליך היום" הוא נוהג פעמים רבות לענות תוך כדי פירוט הוצאותיו הכספיות: שילמתי חשמל, עשיתי תיקון באוטו שעלה לי כך וכך, עשיתי קניות בסופר שעלו לי... וכו' 3. הוא לא נוהג להציע לי ללכת למקומות ולא מנסה למלא את הזמן שלנו בתוכן (הכוונה לתוכן שעולה כסף:סרט, הצגה, מסעדה, בית קפה, טיול). במהלך השבוע זה פחות מפריע לי כי אנחנו עייפים אבל בסוף שבוע אני מעוניינת קצת לצאת מהשגרה. גם כשאני מציעה, הוא לא מביע התלהבות ויש לי תחושה שאם אנחנו עושים איזושהי פעילות מחוץ לבית - זה הודות לכך שאני יזמתי ודחפתי והוא רק נגרר לכך. זו תחושה לא נעימה. הייתי רוצה שזה יהיה הדדי. שגם הוא ירצה לצאת מדי פעם. 4. הוא נוהג הרבה להשתמש במשפט: "אין לי כסף". למשל: ראיתי שהוא נעל נעליים שאף פעם לא ראיתי. אז שאלתי אותו אם הן חדשות ומה הוא ענה: "נראה לך? מה פתאום? מאיפה יש לי כסף לקנות נעליים חדשות? כבר שנה לא קניתי נעליים". 5. לפני שבועיים הציע לי לצאת לאכול בחוץ (לא האמנתי שזה קורה!!) וכשהגענו לאיזור הוא שינה את דעתו והחל שואל אותי: "מה דעתך שנקנה כמה מצרכים ונלך אלי לאכול?" 6. הוא גם מציע "הצעות יעול". למשל: סיפרתי לו שיש לי 2 אירועים משפחתיים (חתונה ובר מצווה) בעוד שבועיים. אז הוא "הציע" לי לוותר על אחד מהם כי זה "יקר" להוציא 2 מתנות באותו שבוע. כשאמרתי לו שמדובר ב-2 אירועים של משפחה קרובה שלי, הוא התעקש ואמר שהוא "היה מוותר על אחד". צורת החשיבה שלו הרגיזה אותי. יתרה מכך, התערבותו בעניינים כספיים לגבי כסף שלא שלו. 7. הוא נוהג כל הזמן לציין מחירים של דברים. למשל: אני לא מבין למה כוס קפה עולה כאן x ושם הוא עולה y . או "במחיר שאכלנו יכולנו לאכול ארוחה שלמה +קינוח (דגש על הקינוח!!!) במקום אחר..... ראוי לציין שבסה"כ הוא לא איזה מסכן. הוא עובד, יש לו בית יפה, רכב, מקרר מלא - ולכן אני לא מבינה למה כל הזמן הוא מתלונן בקשר לכסף. זה ממש מעצבן במיוחד משום שיש אנשים שבאמת אין להם- ולא מתלוננים בתדירות שלו ובאיזשהו מקום הדיבורים שלו על כסף די חוסמים אותי ואם בא לי להציע משהו לעשות- אני נסוגה.... ראוי לציין שאני מאוד מחבבת אותו, יש ביננו תקשורת וכימיה טובה אך הקטע של הכסף מאוד מעיב. אני לא מצפה שיממן אותי חס וחלילה. אני רוצה שהוא יהיה יותר קליל בקשר לכסף ולא יקח את זה יותר מדי קשה ולא יחשוש (ממש ניתן לראות את הפחד בעיניו!!) כשנכנסים למסעדה או הולכים לבילוי כלשהו. יתרה מכך, אני אדם כל כך לא נצלן וגם אם הוא משלם עלי, אני מעריכה את זה ומנסה להחזיר לו כגמולו בפעם אחרת. מדי פעם טפטפתי לו שזה מפריע לי אך לא בצורה ישירה. הייתי רוצה להגיד לו את האמת: דע לך שאתה קמצן ויש סיכוי גדול שלא נהיה ביחד בעקבות התכונה המגעילה הזו. אני מעוניינת לומר לו את זה!!! שיתעורר לפני שיהיה מאוחר. איך אומרים את זה ונשארים בחיים? איך מתמודדים עם דבר כזה? איך יודעים אם זוהי קמצנות זמנית (בגלל חובות, אי בטחון כלכלי) שעוברת לבין קמצנות חולנית? כדי באמת להיות כנה עד הסוף, אוסיף ואציין שגדלתי באווירה ובחברה שבה חיזור (במיוחד בהתחלה) נמדד גם (ולא רק) בנכונות של הגבר לצאת, לעשות דברים משותפים, לצבור חוויות. אחת הדרכים לצבור חוויות בהתחלה (ורצוי גם אחרי)היא לעשות דברים משותפים. לשבת בבית זה נחמד מאוד, לראות טלוויזיה, לקשקש על כוס קפה זה נחמד- לאורך כל השבוע. אך בסוף שבוע צריך לעשות לפחות פעילות אחת שתיתן טעם של משהו אחר, לא שגרתי. בהיעדר כך במערכת היחסים הנוכחית- אני חשה תסכול.

לקריאה נוספת והעמקה
09/11/2003 | 15:00 | מאת: פלונית- תוספת

אני כל כך טעונה בקשר לכך ולכן נזכרתי בעוד דוגמה שתמחיש את הלחץ שלו מכסף. בעוד שבועיים חל יום הולדתי (מזל טוב לי!!). השבוע הוא אמר לי: "וואהו, היום הולדת שלך ממש מתקרב, מה? לא יכולת להוולד יותר מאוחר? אין לי זמן לחסוך כסף. צריך לחסוך כסף" שוב, כל דבר קשור אצלו בכסף. לכל דבר הוא נותן התיחסות פיננסית. יוסי, אני מקווה שבתשובתך לא תנקוט בעמדה שמה שנחשב חסכנות אצל אחד יהיה קמצנות אצל השני. שים לב שכאן לא מדובר רק בקמצנות אלא בתחושת לחץ שיש לו לגבי כסף. זו בעיה חמורה יותר. כדי "לטפל" בנושא הזה, עלתה במוחי מחשבה ואשמח אם תיתן דעתך עליה: להתנהג כלפיו בדיוק ההפך. כלומר, להיות לארג'ית, נדיבה, להראות לו כיצד אני מתיחסת לכסף. כלומר, לשמש דוגמה אישית בהתנהגותי. מה דעתך? אם דעתך חיובית, דע לך שיהיה לי קשה מאוד ליישם את זה משום שאדם קמצן גורם לי לתחושות דומות. גורם לי להתנהג כמוהו, מעין רצון "להחזיר" לו. מה עושים?

09/11/2003 | 16:02 | מאת: א

אני מודה שהפסקתי לקרוא לאחר הדוגמא הראשונה. זה פשוט מתיש. בכל אופן ובשיא הרצינות - ההמלצה שלי היא : ל-ב-ר-ו-ח !!! ומהר. ואפילו לא להסתכל לאחור.

09/11/2003 | 23:47 | מאת: אלמונית

בהמשך לשניים שלפני ..... חושבת כמוהם .................. ל...ב..ר..ו...ח כמה שיותר מהר לפני שייתפתחו רגשות (אם אפשר בכלל בצורה הזו) זה לא שפוי ומקרה כזה בעתיד רק מביא צרות גדולות יותר שיהיה לך בהצלחה

10/11/2003 | 13:40 | מאת: הפזרן

היי לדעתי מדובר במחלת נפש על דרגת ocd אישיות כפייתית לחומר וכסף זה בטוח הושרש מילדות ולדעתי להוריו דווקא יש הרבה כסף וממון שהם מסתירים מהעין ,גבר זה סוצימט ואנטיפט שילדיו יסבלו רבות מההפרעות שיש לו גבר כזה מדיר שינה מעצמו אם בתחילת היום משהוא לקח ממנו שקל אחד יותר אני אישית מתעב אנשים כאלו אז כמו משפט המחץ של הפסיכולוגית ורדה רזיאל זקונט " תיזרקי אותו"

שלום רב, תשובתי התאחרה עקב מחלה. אינני יודע לאמר על קמצנותו של החבר שלך. טוב יהיה אם תהי הדדית, ותשתתפי בהוצאות הבילוי, ואז אולי דברים יתפתחו אחרת. כללית, נראה לי שהפרשנות שלך לגבי הליך החיזור מכיל משוואות של סוג בית הקפה=איזה לארג' הגבר, או כמה עלה כרטיס הקולנוע=איזה חביב הגבר, וכו'. אם זה נכון - הרי מוטב שתישעני יותר על התחושות שלך, מאשר על סט הכללים הללו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

26/02/2011 | 09:30 | מאת: מה ק מ צ ןאת לא קולטת הבן אדם

מה ק מ צ ןאת לא קולטת הבן אדם

03/09/2012 | 17:07 | מאת: ido

היי שלום רב, בתור קמצן שהוא שלם עם עצמו יש לי כמה דברים להגיד. אני במקום הזה שהוא נמצא, אני אולי מודע יותר, מבין את המצב, והולך לשנות אותו מהרצון להרגיש חופשי ובמילים אחרות לחיות. אבל זה תהליך, זה לא קוראה מחר וגם לא מחרתים, עבודה. אם רוצים עושים אותה אם לא אז מבוותרים. ולפני שמתחילים לדבר על הדברים צריך להגיד שבזבזנות זו בעיה לא פחות רע שתוקפת אנשים רבים. אני רואה את זה בתור הזדמנות לבחור ולך ללמוד משהו לגדול למקום אחר וחדש שאין לו שם ואת אף פעם לא היית בוא. ואני רוצה להדליק רגע פנס אפשר? מה זה חברות, חברות זה לעמוד שם בשביל הבן זוג במקום שהוא חלש, לחבק לתמוך, להראות לו את הדרך לעבור בה, אולי לתת לו יד, אולי לצחוק על הדברים ביחד איתו , להבין שהכל בסדר, אבל צריך ללכת קדימה. כמובן שיש גבול ואת לא פסיכולוגית וגם לא מאמנת חיים, את רק חברה טובה וזה הרבה, שהחור יבין שיש לו פרטנרית לעבוד איתה ולהכנס בבעיה את גם תתחיל להרגיש משמעות לקשר תאמיני לי הייתי במסע הזה אני מדבר מתוך המסע הזה. התרגשות לאזור לאדם שצריך עזרה אם את צריכה משהו נוסף אני במייל הזה [email protected] עידו

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה