עייפות וזוגיות

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

29/11/2003 | 06:34 | מאת: עייפה מאוד

שלו רב. אני נשואה כשנתיים ואם לתינוק בן שנה. בעייתי היא העייפות שאני שוקעת בשעות הערב. אני עובדת בין 10-12 שעות ביום. ברגע שבני רק סוגר את העיניים לישון - אני מייד נרדמת. אני עייפה וגמורה ובעלי די מתעצבן. אני חושבת שהוא צודק ולא צודק. אני לומדת, עובדת, אמא ומטפלת בבית. מצד שני אני לא מקדישה לו את הזמן שמגיע לו כמו פעם. מה עושים??? הבטריה שלי נגמרת בסביבות 21:00, לא מחזיקה יותר מזה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, תופעת השחיקה יכולה להתרחש מסיבות שהזמן גרם (עייפות החומר... שיגרה), ויכולה להתרחש מסיבות שהאדם גרם. בד"כ התופעה קורית כשיש עומס יתר, וגם: כשיש פגימה בתחושת ההדדיות וההוגנות. אז נתחיל מההתחלה: תבדקי את יחסך ללימודים ולעבודה: האם יש לך את המרץ, החשק, והעניין? במידה ולא - צריך לשקול, במידת האפשר, את האפשרות להקל, ע"י גיוון, או הורדת חלק מהמטלות. ולעניין המטלות הקשורות בבית: האם יש לך תחושה שניתן היה לחלק אחרת את העומס הקשור בתינוק? האם יש משהו בלילות או בסופי שבוע שגוזל ממך שינה - ויכול היה להיות מטופל ע"י בעלך? פעמים רבות מסתבר שעמדות קדומות, של הבעל וגם של האישה, מחסלות את האפשרות לאזן את חלוקת העומס. כך, למשל, עניין ההחתלה של התינוק, או הקימה בלילה כשהתינוק בוכה, או ההליכה לרופא, וכו'. לפעמים מדובר בנקיון הבית; לפעמים בהחלטה מי לוקח יום חופש כשהתינוק חולה; כללית, יש פחות בעיות עם עומס של ממש, ויותר סיכוי להרגיש תשושה - כשחלוקת התפקידים אינה מאוזנת, דהיינו: כשהזוגיות היא שמעמיסה על הנשמה, ומשם על הגוף. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

29/11/2003 | 14:31 | מאת: יורם

מצב כזה בהחלט מתסכל עבור הבעל ואני חושב שהוא באמת צודק. וכדאי שתמצאי דרך להתחשב גם בו ולהקדיש לו מזמנך.

30/11/2003 | 00:41 | מאת: ציפיה

כן ,תמשיכי להיות "סופר וומן"! מענין מדוע יורם לא כתב לך שאולי תדברי עם בעלך על חלוקת המטלות בצורה כזאת שהוא יטול חלק מהמטלות וכך תוכלי להתפנות קצת לעצמך ואז יהיה לך יותר פנאי וגם יותר חשק... להקדיש תשומת לב גם לבעלך . בתור אחת שהיתה סופר וומן המון שנים - זה ממש לא דיל משתלם . מהתחלה צריך ללמוד לשדר חולשה { למה לעזאזל אנחנו צריכות להיות חזקות כל הזמן ? } , לבקש עזרה ולחלק מטלות . בהצלחה.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה