אני באה אליו, ומה איתו?

אני יוצאת עם מישהו בערך כחודש וחצי. שמתי לב שב- 99% מהמקרים שבהם נפגשנו במהלך הקשר בינינו: אני באתי אליו ולא הוא אלי!! זו פעם ראשונה שאני נקלעת למצב כזה. המצב הזה נוצר בגלל שמבחינה עובדתית אני עובדת כרגע חצי משרה, כלומר יש לי יותר זמן פנוי ואני לא צריכה להתעורר כל בוקר בשעה מוקדמת בעוד הוא עובד משרה מלאה ולומד לאחר העבודה עד שעות הערב. בד"כ בסוף היום הוא די מותש אבל מאוד רוצה לראות אותי ולכן הוא מפציר בי להגיע אליו. אני משתכנעת משום שאני מאוד אוהבת להיות בחברתו ואני גם בד"כ מלאת מרץ ועירנית. לכן, אני מתחשבת במצב ונוסעת אליו (המרחק בינינו חצי שעה נסיעה). עובדה נוספת וחשובה לא פחות היא שאני גרה עם ההורים והוא גר לבד. כמובן שנוח ואינטימי לנו להפגש אצלו מאשר אצלי. הבעיה מתחילה בתחושות שלי לגבי הסיטואציה שנוצרה. לאחרונה אני מרגישה קצת פריארית, זאת שתמיד באה, "המתדלקת" של הקשר. אפילו אני מרגישה קצת "פחיתות" בנשיות שלי בגלל שאני באה אליו כל הזמן. בעבר, הייתי רגילה שגברים באים אלי, מתאמצים, זה היה חלק מהחיזור וכאן אין לי את זה. אני מעוניינת שהוא ירצה יותר לבוא אלי אפילו שאני גרה עם ההורים ואפילו שהוא עייף. הייתי שמחה אפילו לראות נכונות מצידו אבל גם את זה אין . כאילו זה ברור מאליו שכדי שנפגש אני צריכה להגיע אליו משום שהוא "גמור", לדבריו. דיברתי איתו על הנושא גלויות וגם לא יצא מזה הרבה. הוא חזר על טיעוניו (1. עייפות 2. רק בביתו יש לי לו אינטימיות) וביקש שאגלה הבנה. התוצאה היא, שבמהלך כל השבוע אני מגלה התחשבות כלפיו. הבעיה מוחרפת בשישי- שבת, הימים הפנויים של שנינו אבל לא דווקא בגללו. ניתן לצפות שבימים אלה הוא יותר יבוא אלי משום שהוא לא עובד ולא לומד אך דווקא בימים האלה אנו מעוניינים לבלות זמן איכות ביחד כלומר, לראות סרטים, להכין ארוחות טעימות וכו' -וזה מתאפשר רק בביתו כי שם יש לנו הרבה יותר פרטיות. בשישי-שבת גם אני מעוניינת באינטימיות זו. מה גם, שרוב איזורי הבילוי נמצאים לידו. הוא גר במרכז העיר. אני בפרבריה. לכן, כדי לצאת לבלות חייבים להגיע לאיזור מגוריו ובעקבות כך מגיעים גם לדירתו יותר בשישי- שבת. לסיכום, ראוי לציין שאין לי בעיה להתחשב ולבוא אליו יותר אבל אני לא מוכנה שזה יהיה ב-99% מהמקרים. לפעמים צריך להתחשב ולא ללכת עם הראש בקיר...... הייתי רוצה שהוא יבוא אלי פעם-פעמיים בשבוע ואת השאר אני אעשה אבל גם זה לא מתקיים ולפי טיעוניו, אין סיכוי שזה יתקיים כל עוד לוח הזמנים שלו לא ישתנה. בנוסף, ההכרות בינינו היא לא ארוכה לכן, קשה לי לדעת האם זה נובע באמת ממצב זמני לחוץ או מתוך תכונות של עצלנות, חוסר התאמצות, חוסר חיזור, אגואיסטיות וכו' איך פותרים את הקונפליקט?

דר' אברהם שלום, 1. לא הבנתי את משפטך: "אם אכן אלו הנושאים היחידים בהם ניתן ליצור שוויון, הרי את באמת במצב נחות" 2. הבעיה היא באמת העדר שיוויון בנוגע לנסיעות אחד לשני, לכן הצגתי אותה. כרגע זה אחד הנושאים היחידים בהם ארצה לעשות שיוויון, לכן זה מפריע לי. זו הסיבה שלא הבנתי את המשפט שכתבת. ראה סעיף 1 3. מדבריך התחזקה אצלי התחושה שמה שבאמת מפריע לי שהוא לא עושה מאמץ לבניית זוגיות. אתה ממש צודק. זה מתבטא גם בבילויים. מה אפשר לעשות עם אדם שאין לו יותר מדי יוזמה לבילויים. הוא אוהב לשבת בבית. בעיקר בבית שלו.