מבקשת להתייעץ

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

17/12/2003 | 18:06 | מאת: יונית

לד"ר שלום, אני בת 45 ולפני כשנה עבדתי במקום די מכובד ומסודר, לצערי הרב נפלתי על המחלקה שהיתה הכבשה השחורה של אותו גוף ומה עוד ששימשתי בתפקיד חצי ניהולי היתה לי אחלה משרה ובהתחלה חשבתי שזהו עד הפנסיה אני מסודרת. לאט לאט עם הזמן המקום הפך להיות כגהנום עבורי והגעתי למצב של התמוטטות עצבים ממש, מכוון שהעומס עלי היה רב היתי צריכה לעשות מספר רב של משימות ודברים בעת ובעונה אחת , האנשים במחלקה היו לא נעימים כלל וכלל והרגשתי שאני כל יום מגיעה לשדה קרב, מה גם שהמנהל היה על הפנים, התוהו ובוהו במחלקה זו חגגו ואני הרגשתי כספינה טרופה בלב ים סוער, האופי שלי הוא מאוד חלש, אני ותרנית, מאוד לא אסרטיבית, שקטה, טובה מידיי והרגשתי שאני לא מתחברת למקום הזה, עם כל הסיכונים של אי מציאת עבודה היום החלטתי שהבריאות שלי יותר חשובה לי מהכל, עשיתי מעשה קמתי והתפטרתי למרו שבהנהלה מאוד אהבו אותי ורצו שאני אשאר, כיום אני כבר שנה וחצי מובטלת מאז לא מצליחה למצוא מקום עבודה, אולי בגלל הגיל גם, ואני לפעמים קצת מצטערת שנהגתי בחופזה. שאלתי אליך כיצד אתה מציע לי לנהוג בפעם הבאה אם אקלע למצב כזה ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
17/12/2003 | 18:29 | מאת: לי-רן

יונית, אולי כדאי שתנצלי את הזמן הזה עד שתמצאי עבודה כדי ל"שדרג" את עצמך. גם כדי למנוע מעצמך מצבים כאלה בעתיד וגם כדי לשפר את התדמית שלך בעיני עצמך, להעלות לך את הביטחון העצמי ולשפר לך את ההרגשה האישית (הרי את בעצמך אומרת שיש לך אופי מאוד חלש, שאת ותרנית, מאוד לא אסרטיבית, שקטה, טובה מידיי וכו'. יש סדנאות למודעות עצמית ואפשר גם בטיפול של אחד על אחד מול יועץ - ככה או ככה, כדאי לך לעשות את זה כדי שיהיה לך בעתיד קל יותר.

שלום רב, ישנה אימרה שהגיעה מאיזו שהיא התבטאות פוליטית, אבל שמתאימה לענייננו: טוב לדאוג לחיים, לפני דאגה לאיכות החיים. עבודה ששוחקת את אישיות האדם, היא משהו הרסני, במובן הבריאותי. בוודאי שהאבטלה הינה דבר קשה גם כן, אבל בחשבון אחרון, מוטב להתמודד עם תלאות החזרה לחיי תעסוקה מאשר עם מפגעים של חולי. יתכן והכוון תעסוקתי מקצועי יסייע לך לדלג על הגשר שנראה ארוך מדי - אל עולם התעסוקה. תוכלי לקרוא על כך באתר שלי www.dr-yosi.com כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה