על חמי וחמתי (הקמצנים)

אני לא יודעת מה לעשות אני 'נאכלת' בלי יכולת לפרוק זאת עם בעלי, וזאת משום שהוא בצד הוריו, והנה הפירוט: אני נשואה קרוב לשנה וחצי עם תינוק מקסים בן 6.5 חודשים, וזה שנתיים בערך גרה עם בן זוגי ביחידה ניפרדת בגינה אצל הוריו של בעלי (חדר קטן אך נעים וחמים) ויש לציין שבכל הזמן הזה אנחנו עצמאיים ולא נופלים על הוריו מבחינת הוצ' כלכלה, ולא מבקשים דבר. (אך לא משלמים להם הוצ' שכירות כביכול) בחתונה לא הייתה השתתפות מצידם (אמא שלו 'בכתה' לו שאין להם . . . ) אפילו השתתפות מיזערית ע"ס שקל אחד אומלל לא הייתה מהם (לא חליפה לבן - החתן, או כל דבר אחר, כלום!!!) אבל כן ידעו לספר שהם צריכים לחתן את הבן . . . טוב. זה אמנם הכעיס מאוד, שמהצד שלי כן עזרו והם תמיד 'זורקים' משהו פה ומשהו שם, קונים פה קונים שם ואני לא מדברת על מתנת יום הולדת דבר שלא נהוג אצליהם, אבל או.קי עברנו הלאה. בברית, גם לא קיבלנו פרוטה אחת שחוקה, לא מהוריו ולא מ 2 אחיותיו (בחורות בנות 20) וגם על מתנות אין מה לדבר ביכלל . . . מאף אחד מהם, עזרה אין, אפילו לא חליפה אומללה לצאת ידי חובה רק בגיל 4.5 חודשים קיבלנו מאחת האחיות חליפה, ומאז . . . עוד חליפה בלחץ אחרי שאני זרקתי לה שהיא יכולה לקנות לו משהו, זה דבר שלא ניתקלתי בו מעודי !!!! זה נכד ואחיין ראשון, למה ככה? זה לא מצב שיש כבר נכדים / אחיינים וכבר נמאס מרכישת המתנות . . . זה הראשון וההתלהבות מרובה. אז כן אוהבים אותו אבל עד הכיס. הסבא שלו שהוא גם הסנדק נוסע כל כמה חודשים לחו"ל למטרת עבודה, כבר 3 פעמים טס וחזר ולא הביא כלום בטענה שלא מצא כלום חוץ ממעיל יקר מאוד . . . ואני טיפוס מאוד שקוף אני משתדלת להרחיק אותם מהתינוק שלי כי אני נגעלת מהתנהגותם. למה מהצד שלי כן יודעים לתת בלי החישוב של "עד הכיס" ואצלהם זה 990 מעלות הפוך? אפילו על הוצאת 2 השיניים הראשונות הוא לא קיבל כלום, זה כואב לי, כואב לי כי לקחת הם יודעים אבל לא לתת, מבחינת חמימות ואהבה אין בעיה, ובכל זאת אני 'נאכלת'. האם אני אגואיסטית? אני חזירה? לא ראיתי אצל אף אחד מצב שכזה. אם אין להורים כסף (למרות שאני לא דואגת להם . . . ) איך עשו לבת ניתוח אף (לא מחלה חלילה, אלא בשביל האסטטיקה)? ואיך הסבתא טסה לארצות הברית לשלושה שבועות וחצי? וחזרה עם חליפה 1 פשוטה לילד, ולנו, לבן שלה ולכלתה הביאה: בושם לבעלי, לי זוג 1 גרביים, משחת שיניים 1, וזהו. יצאה לידי חובה. עשתה את שלה. התביישתי לקחת . . . ועוד נקודות: * לפני שהכרתי את בעלי הם 'לוו' ממנו 50,000 ש"ח שהוא לא יקבל חזרה. * עוד כשהייתי איתו הוא שילם פלאפון לאחותו ופלאפון של אבא שלו שהוא פלאפון משפחתי כי אין להם בזק יוצא בבית. את הפלאפון הוא העביר לחשבון שלהם רק אחרי שאני לחצתי עליו המון, וכשדיברנו על קניית בית, אבא שלו עשה טובה כשהעביר את הפלאפון על חשבונו שלו. * כשאבא שלו היה בחו"ל הוא ביקש מבעלי שכשאמא שלו תבקש כסף שייתן לה והוא - הסבא יחזיר כשיחזור. וזה היה לפני 5.6-6 חודשים. חלק מהכסף קיבלנו ועוד משהו כמו 1500 ש"ח עדין לא קיבלנו עד אתמול, אבא שלו נתן לו 200$ שזה אולי 880 ש"ח ונתן לי 200 ש"ח לקנות 'צעצועים לילד'. מהכסף שהוא חייב לנו, הוא נותן לי כסף לקנות לנכד האחד שלו מתנות. נו, זו לא בושה? אני לא מזלזלת במגורים שהם נותנים לנו ללא השתתפות מצידינו (למרות שאבא שלו ביקש פעם שנשלם, אבל בדיוק עברנו לדוד שלו, אז זה ירד מהפרק). אני מבקשת מענה מהיר ! ! ! אני לא יודעת מה לעשות אני מנסה לא לחשוב על זה ולהגיד לעצמי שהחשוב הוא שהם אוהבים אותנו, אבל הקמצנות זה כ"כ לא אני וזו ממש חולשה אצלי ! אני מרגישה שלא רק שלא נותנים אלא גם מנצלים, האם התחושות שלי מוצדקות? מה עושים כשהבעל (שהוא אחל'ה בעל ואחל'ה אבא) מצדד בהוריו, לא דורש, לא מבקש ועל הכל אומר אמן. אני לא אומרת שלא צריך להעריך ולכבד אבל לדעתי ההורים שלו קיבלו יותר מידיי!!!! אני ח י י ב ת להדגיש שאני לא שונאת אותם אלא נגעלת מהם!!! עוד פרט שולי: הם כל הזמן היו על חשבונינו מבחינת רכב ורק לפני שנה בערך רכשו רכב מהדוד, וכשהיתה תקופה שלי ולבעלי היו 2 רכבים האבא שלו קבע י עובדה עם איזה אוטו אני אהיה ועם איזה אוטו הוא (האבא של בעלי ) ייסע, כשבעצם 2 הרכבים הם שלי !!!! ממתינה לתגובות / עצות מיואשת,, עצבנית

טוב אז לפי הפרטים זיהיתי אתכם... אני מכירה את הסיפור, ומה שאני מייעצת לך, ואל תשכחי שמישהי אמרה לך פעם משהו דומה... תעברו לגור במקום אחר!

את מצפה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה?