בחירת בן זוג
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
בשנה האחרונה אני קוראת כל כתבה, מאמר, ספר, אתר - שעוסקים בבחירת בן זוג. הנושא הזה ממש מעניין אותי היות ואני חושבת שהגיע הזמן שאבחר לי בן זוג ואתמקד בו ובהצלחת הקשר בינינו. עד היום, הייתי בקשרים קצרים. בשנה האחרונה הגעתי לאיזושהי בגרות, אולי רצון, להכיר מישהו אחד ולא להחליף בן זוג כל חודשיים שלושה, לפתח קשר רציני ויציב אך הבעיה היא שקשה לי להחליט/לבחור במי. לכל אחד שאני יוצאת עימו יש תכונות טובות ותכונות טובות פחות ואף אחד לא יצר אצלי החלטה גורפת לבחור בו. לא התאהבתי במישהו באופן סוחף. גם בימים אלה אני יוצאת עם מישהו. וגם לגביו אני מתלבטת. ההתלבטות הזו, חוסר היכולת להכריע, להחליט האם זה הקשר שבו אני מעוניינת משגעים אותי, אפילו מחלישים אותי פיזית. (וזה קרה לי עד היום עם כל בן זוג שיצאתי אבל לאחרונה זה מתרחש בעוצמות חזקות יותר). אני חוששת לעשות טעות בבחירת בן זוג. חוששת "לאכול אותה", חוששת להתחרט. לכן, כדי להתמודד עם זה אני מוצאת את עצמי קוראת המון על הנושא, בכדי ללמוד על כך ואולי להגיע לתובנות ואולי להמנע מטעויות. החומרים שקראתי אומנם הרחיבו את הידע שלי בנושא אך לא הצליחו לפתור את ההתלבטויות שלי ויתרה מכך, אפילו העמיקו אותם יותר. (מרבה דעת מרה מכאוב). גם כשאני מנסה להיות הכי הכי כנה עם עצמי - אני לא מצליחה לפתור את ההתלבטות. לגבי החבר הנוכחי שלי: מצד אחד אני לא מצליחה להכריע האם אני רוצה אותו באמת (אני בת 27, יוצאת עימו כבר חודשיים אינטנסיביים) ומצד שני אני גם לא מעוניינת לסיים איתו את הקשר. אז, אני פשוט ממשיכה לנסות. אך הגעתי למסקנה כדי שקשר יהיה אמיתי, יציב וכנה צריך משהו מעבר ל"לנסות".כלומר, צריך רצון אמיתי, החלטה פנימית שזה מה שאני רוצה. ברגע שההחלטה הזו קיימת, הקשר מקבל אופי אחר. הוא הופך להיות טוב יותר כי האדם יודע שהוא נמצא בקשר מתוך בחירה שזה מה שנכון לו ולא מתוך "אני מנסה, נראה מה יהיה"....... קשה לי לעשות את המעבר בקשר מ: "אני מנסה, נראה מה יהיה"..... לבין " אני נמצאת עם בן זוגי כי חשבתי והכרעתי שהוא נכון ומתאים לי, כי אני בחרתי, כי אני החלטתי שבו אני מעוניינת". אף פעם לא חשתי בתחושה האחרונה. אשמח לקבל המלצות לשיפור ו/או לניתוח מה שעובר עלי.
ההתלבטות שאת נמצאת בה היא מנת חקם של הרבה אנשים אם לא כל אחד, בשלב כל שהוא בחיים. לדעתי קריאת חומר ספרותי על הנושא לא יתרום לך שום דבר בצד המעשי, אלא רק יעשיר את עולמך ויעמיק את התובנות שיש לך בחיים. אינני יודע בת כמה את ועד כמה את בשלה בעניין של החלטה על קשר אמיתי ,אך אני מבין ממה שכתבת שברור לך שרק התנסות אמיתית בקשר, עם כל העליות והירידות שיש בו, תוכל לעזור לך להחליט עד כמה הקשר מתאים לך. אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מוחלטת שקשר מסוים הוא הוא המוצלח ביותר שיכול להיות. תמיד תהיה ברקע איזה אי ודאות ביחס לעתיד , שרק כאשר יש התאמה, שפה משותפת והבנה בין בני הזוג, אפשר לצלוח בהצלחה את הים הסוער הזה הקרוי נישואין וזוגיות.
שלום רב, כשמדובר בנושא / בעייה / דילמה וכו' שמקבל משקל מכריע בחיינו, יש לאסוף ולאגור מידע (כמו שעשית), וגם לבחון את התשתית האישיותית שלנו. כשיש מצבים בהם אנחנו מוטים / חוששים / לא בוגרים מספיק - מוטב לקחת פסק זמן (אם לא מדובר בהחלטת חירום). עד כאן - באופן כללי. ולעניינך: נראה לי שטוב תעשי אם תפסיקי לקרוא ספרים, ותתחילי לקרוא את עצמך. שאלות כמו 'מי אני', ו'מה יש לי להציע' (במקום: מה יש לו להציע..) הנן רלוונטיות. סיוע באמצעות הוועצות והדהוד בתהליך פסיכולוגי הנו מה שעושים רבים (כן, גם גברים) במצבך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם