נישואין על סף פירוק

ד"ר שלום ותודה על תשובותיך, אני פונה אלייך ממש מתוך יאוש, אני בחורה בת 25 התחנתנתי בדיוק לפני שנה עם בחור שבא מבית מאוד לא חם , לעומתי. היו לנו קשיים רבים עוד מהתחלה , כשאחרי כל ויכוח הוא תמיד אמר בואי ניתגרש ולא התמודד איתי , היחסים שלנו הגיעו לשפל המדרגה של חוסר כבוד הדדי קללות וזילזול , אני מאוד מנסה ומשתדלת לעבוד על עצמי ,ולהשתנות במה שאני יודעת שאני לא בסדר עם עצמי. אני סוסלת מתסמונת החרדה וכ-5 שנים נטלתי סרוקסט. לפני כחודשיים הפסקתי כי הוא מאוד התעקש על הריון למרות שאני מאמינה שלא מביאים ילד ל"ברוך" אלא לרוך. אך הוא טוען שילד יפתור את כל הבעיות , האמת היא שאני ממש לא מרגישה בטוחה איתו , והוא אפילו פתח לי תיק ברבנות אבל סגר אותו אחרי שבוע והבטיח שנלך לייעוץ. אני מאוד דוחקת בו במשך כבר חודש שנלך והוא כל הזמן דוחה אותי וחסר סבלנות כלפיי וממזלזל ואומר שהוא לא חושב שייעוץ יעזור. יש לציין שהיה להם אסון גדול במשפחה וזה השפיע עליו קשות ואני נדחקתי הצידה לגמריי ואני ממש מרגישה בעדיפות 0 אצלו, ימים שלמים עוברים והוא בקושי מתעניין בי השבוע היה לנו יום נישואין והוא אפילו פרח לו קנה לי . הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל זה ממש לא מתבטא במעשים. ושוב נכנסתי למן מערבולת של חרדות ואני בוכה המון כי אני סובלת מזה פיזית אני ממש לוקחת ללב , ובמקום מילה חמה ועידוד הוא צועק עליי , הוא כל הזמן אומר שאנחנו לא מתאימים ובואי נגמור את זה , אבל ממש קשה לי העובדה שלא הלכנו לייעוץ . אני יודעת שהוא בחור טוב אבל הוא מתנהג אליי מתחת לכל ביקורת ממש בזילזול , החלטתי לעזוב אותו ובאמת לקחתי כמה דברים ובאתי להורים שלי. איך זה יכול להיות שאני ממש משתדלת ולמרות זאת הוא בשלו וטוען שהוא לא מאמין שיועץ יכול לעזור לנו. ולמרות הכל כל הזמן מכוננת בי ההרגשה שאולי לא עשיתי מספיק, אני יודעת שאני לא יכולה לחייב אותו להיות איתי אבל באמת אני לא מבינה מה חסר לי כולם אומרים שאני טובה ושהוא כל כך לא מתאים לי אז למה כל כך קשה לי לקבל החלטה? אני רק בת 25 נאה ואינטלגנטית אבל יש לי חרדות איומות שמשפיעות עליי פיזית ואני לא יודעת אם זה בגלל שהפסקתי לקחת טיפול או שזה בגלל שאני לא בטוחה שעשיתי בחירה נכונה. אנא עזור לי , האם עשיתי נכון שעזבתי (במקום שלא נותנים לי להרגיש רצויה) אולי זה יזעזע אותו? באיזה נקודה צריך להגיד זהו עד כאן? אני יודעת שזוגיות זה חמישים חמישים אבל איך אוכל לשענע את עצמי לצאת המערבולת הזאתי עדיין אני אוהבת אותו, ואני יודעת בתוך תוכי שגם הוא. תודה וסליחה שהארכתי. רונית

לפי מה שאת מספרת, אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא לעזוב. הקשר הזה לא טוב, ונראה כי הסיכויים לשיקום אינם גדולים (הוא אפילו לא מוכן ללכת לטיפול). לפעמים צריך לדעת לוותר בחיים, לעזוב משהו לא טוב וללכת לקראת דרך חדשה. את צעירה יפה ואניטליגנטית, ונשמעת בחורה הגיונית ונעימה. תהיה תקופה קשה מיד לאחר הגירושין, אבל תפתחי פרק ב' בחיים עם מישהו שאוהב אותך, שכיף לך איתו ושיהיו לך חיים מאושרים. תנסי לדמיין את עצמך עושה את הצעד, ותרגישי אם זה מתאים לך או לא.

תודה רבה לך, את באמת נחמדה ,אולי אני פשוט פוחדת מהסטיגמה אני פוחדת שלא תהיה לי זוגיות חדשה שלא אתחתן יותר ההיגיון הבריא אומר לי שהוא כנראה לא רוצה בזוגיות הזאתי אבל הרגש שלי מסרב לקבל זאת ,אני מרגישה כמו ברכבת הרים זה מפחיד כל התחושות האלו. אתמול לא ישנתי בבית כמו שציינתי והוא כל היום טלפון אחד לא הרים אליי ,אני לעומת זאת לא הלכתי לעבודה פשוט לא מתפקדת. אני מקווה שהכל עניין של זמן ואולי הוא באמת רק השיעור שלי בחיים ולא יותר מזה. שוב תודה, רונית

פשוט מזל שהחלטת לא להבוא ילד, בעיני את צודקת כול הכבוד לך, תחזיקי מעמד

רונית שלום לך! הרגשתי צורך לכתוב לך ואני לא יתעלם מהצורך אף שאיני פסיכולוגית אכתוב לך את הבנתי. את כתבת שייתכן והנישואין הם שיעור בחייך שאת צריכה לעבור, השיעורים שאנו עוברים בחיינו נועדו לתקן את עצמינו ע"מ שנהיה שלמים יותר כלומר בעלי מודעות, ייתכן והשיעור הגדול שלך הוא לדעת לאהוב את עצמך ולדעת לקבל טוב מאחרים!! אל תשנאי עצמך,אל תאשימי עצמך ,כולנו טועים ועדיין אוהבים אותנו ואת עצמינו, את רוצה לשנות וזה מוכיח שלבך רך וטוב, תעריכי זאת ,מעט אנשים מסוגלים לחשוב עמוקות ולהיות ערים לעצמם . בבקשה תלמדי לאהוב עצמך,ותבקשי טוב בחייך, אל תפעלי מתוך פחד!!!

אופק תודה על התיחסותך ,נחמד לדעת שיש אנשים טובים באמצע הדרך. החלום שלי כ"כ התנפץ לו הלב שלי ממש מרוסק , אני יודעת שכרגע אני על הקרשים ואני רוצה לקום מהם כמה שיותר מהר ואף לצאת מחוזקת . אבל מאיפה באמת אפשר לבנות ביטחון עצמי על אף שלא חסר לי כלום יש לי משפחה תומכת אני נאה עובדת מצחיקה עם חוש הומור למרות הכל אני לא מעריכה את עצמי ומהמקום הזה כנראה עשיתי את הבחירה ובחרתי גם כן מישהו עם ערך עצמי נמוך ורגשי נחיתות , יש לך אולי איזה טיפ או שניים כיצד אתחיל להעריך את עצמי? אני חושבת שזה יסוד כל הבעיה שלי. לבנתיים אני כבר מיום חמישי אצל הוריי והוא לא טרח להרים אליי טלפוןאחד הוא כביכול עשה את ההחלטה שלו ואני עדיין בציפיה שהוא יתקשר, אולי לא באמת החלטתי אבל ככל שאני רואה שהוא לא מתקשר אני מרגישה שזה מתקרב לקראת גירושין, וזה נכון שאת אומרת שאני צריכה ללמוד לאהוב את עצמי כי כרגע אני לא אוהבת את עצמי ככה במצב של דיכאון ותחושת כישלון ואכזבה וכו' אבל כנראה שהתרופה הטובה ביותר היא הזמן שוב תודה לך, רונית