חוסר פירגון לסביבה

יש לי חבר כבר 3 חודשים. הוא בן 29. לאחרונה שמתי לב שיש משהו באישיותו, שחוזר על עצמו רבות ומפריע לי מאוד והוא: אין לו "עין טובה", הוא נוטה לא לפרגן לאנשים ולדברים, הוא נוטה לראות את השלילי ואת הדרוש שיפור בכל דבר. איך זה מתבטא בחיי היום יום? למשל, כל פעם שאנחנו אוכלים בחוץ הוא אף פעם לא מרוצה מהאוכל/ מהשירות: "הסלט טעים אך חבל שהעגבניות מקולקלות", "שמו בבצק של הפיצה יותר מדי שמרים" "חבל שהזמנתי את זה....ולא את זה..." "במקום ההוא האוכל יותר טוב" "זו פעם אחרונה שאני אוכל כאן" "המלצר לא יודע לשרת" "המלצרית אהבלית/איטית/מטומטמת".(ודרך אגב, זה לא מפריע לו לטרוף את האוכל המוגש..........)!!! אפילו לחברים שלו ולנשותיהם הוא מתקשה לפרגן. כאשר אנחנו איתם הוא מתנהג בנחמדות, אך כשאנחנו לבד הוא טורח "לספר" לי אודותיהם: "הוא קמצן" "אשתו מכוערת, לא יודע מה מצא בה", "להוא אין שכל" "השני מדבר באוויר, אל תאמיני לו" וכו' וכו' הגישה השלילית הזו מפריעה לי מאוד וגם פוגמת בהנאתי כשאנו יוצאים. לא נעים לי לשמוע במהלך האכילה בבית הקפה שהפיצה יכלה להיות טובה יותר אם היו שמים בה פחות שמרים........זה לא מעניין אותי, זה לא רלוונטי עבורי. אני בעד לאכול, להתנסות, פעם משהו טעים יותר, פעם משהו טעים פחות. לא צריך לעשות סיפור מכל דבר. לא תמיד מקבלים תמורה בעד האגרה, וזה בסדר מבחינתי. גם אם מגיע מלצר מרושל ומבולבל לשולחני, אני לא תמיד משייכת את זה ל"אהבלות", אני יותר נוטה לחשוב שזה נובע בגלל שהוא מלצר חדש ועדיין לא שולט בעבודה היטב. קצת אמפתיה...... אני גם לא מבינה איך אדם שחושב כך על חבריו, ממשיך להפגש איתם? מצד אחד נורא בא לי להעיר לו אבל מצד שני אולי זה הבן אדם, זאת אישיותו ואני צריכה רק לעשות חושבים אם זה מתאים לי או לא. ראוי לציין שאיתי הוא לא כך, כלפי הוא כן מגלה פירגון. סבתא שלי אמרה לי פעם: "אם את רוצה לבחון גבר באמת - תסתכלי על האופןשבו הוא מתייחס לסביבה, לא אליך". המשפט הזה טמון אצלי בזיכרון ולא מרפה ממני ומדליק אצלי נורה גדולה אדומה מאוד כלפי החבר שלי. מה עושים?

אפשר לענות בכל מיני צורות לשאלה שלך. להסביר לך למה הוא מתנהג כך , לעשות ניתןח פסיכולוגי, לייעץ לך מה להגיד לו כדי שהתנהגותו תשתנה וכו' וכו' , אבל לדעתי חבל על הזמן. לבחור יש בעיה ולדעתי הוא אפילו לא מודע לה. אם את לא מחפשת צרות ובעיות תחפשי קשר אחר. ( סליחה על ה"טון" החד משמעי אבלזה ממש ככה.) מה שסבתא שלך אמרה לך מאוד נכון והנורה האדומה מאוד מאוד אדומה משהו אישי עלי שאולי מזכיר קצת. לפני הרבה שנים כשהייתי בשנות העשרים, קבעתי פגישה עם בחורה . חיכיתי חצי שעה והיא לא באה. התקשרתי למחרת לשאול מה קרה, למה היא לא באה והתשובה שלה היתה סתמית, משהו כמו שכחתי התבלבלתי וכו'. סיפרתי להורים בבית את הסיפור והתגובה היתה - היא לא נורמלית. זה אולי נשמע מוגזם ואולי סתם אמירה, אבל היא באמת היתה לא נורמלית . לא חשוב הפרטים. ודי לחכימא ברמיזא.

שלום דלית אני כן היתי מעירה לו ומנסה לשנות את הראיה שלו, יש אנשים שלפעמים אומרים דברים שלא מתכונים אליהם רק כדי לדבר , תדגישי לו שאן אדם מושלם וזה לא נעים לשמוע כל הזמן בקורת על אנשים אחרים ואז תראי אם זה ישתנה לדעתי שווה לנסות בי