אבא מעיק
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, שמי הדס, ואני חיילת כבת 19 בשירות סדיר. תחילה אפרט, בקצרה על עצמי ואז אפנה אלייך בשאלותיי. עד לפני כ-7 וחצי חודשים, הייתי ה"ילדה שעוד לא התנשקה", ז"א שעד ליום שבו לא הכרתי את חברי (כיום), לא היה לי שום קשר, והייתי חסרת כל ניסיון, מכל הבחינות והההיבטים. 7 החודשים האחרונים היו מדהימים אך, עם זאת לא קלים. מצד אחד, הקשר ביננו מעולה, ישנה כימיה מדהימה ואהבה עצומה, אך ישנו אבי, פרימיטיבי שכזה שתמיד יערוב לי בצד ויתקוף בכל דרך ובכל שעה אפשרית בשאלות מציקות וחודרניות, יקשה עליי להיפגש עם חברי (בסוף השבוע הקצרצר, שאני בבית- אחרי שבוע בצבא), ותמיד יעסוק בשאלות המוכרות והידועות "האם הוא עובד", "האם הוא לומד", "מה טיב יחסיו עם הוריו" "כמה כסף יש להוריו", וכיוב'. (רק לידע כללי, חברי כבן 22 השתחרר, לפני מספר חודשים מהצבא וכיום הינו סטודנט למשפטים, ועם זאת הינו עובד ומנסה להסתדר לבד עד כמה שאפשר). אני מבינה מהיכן זה מגיע (א. אני הבת הבכורה,ואבי מפחד שייפגעו בי. ב. אבי ומשפחתו מגיעים ממוצא פרימיטיבי ולדעתו אין זה הולם לצאת עם בחור בגיל שכזה, אלא אם כן נתחתן). אני מנסה למנוע חיכוכים וריבים עד כמה שניתן. אבל כל פגישה שלי עם חברי הופכת לפרוייקט אחד גדול! לעיתים עליי לשקר, ולגרום לאמי לשקר למעני (דבר שלדעתי אינו תקין, אבל לאור המצב אין לי ולה ברירה- אמי תומכת בי וסומכת עליי בעיניים עצומות ולכן קל לי לשתף אותה בהכל). ניסיתי לדבר עמו מספר פעמים ולהסביר לו שאין לו מה לדאוג (אין מישהי יותר אחראית ממני!!), הסברתי לו שזה לא כזה "ביג דיל" לישון אחד אצל השני, דבר שממש ממש ממש קשה לאבי לקבל, וזה פוגע עד מאוד ביחסים ביני לבן-זוגי. אמנם, זהו הקשר הראשון שלי עם בחור, ואני בטוחה שאני נשמעת וניראת כרגע כמו כולן מוקסמת, מאוהבת מעל הראש, עיוורת מאהבה וכיוב' אבל באמת שזה מעבר לכך ואם הייתי יכולה הייתי מתחתנת איתו היום, באמת!!! (למרות שאני לא מתכוונת לעשות את זה בשנים הקרובות)... וכעת לשאלותיי: 1. מה לעשות עם אבי??? 2. זה נורמלי לחשוב על חתונה בגיל שכזה, ועוד אחרי 7 וחצי חודשים? אשמח מאוד אם תעזור לי, תודה רבה הדס
הדס, תנסי לדבר עם אימא שתדבר איתו או מבוגר אחר שידבר איתו. אבל לדעתי את לא תוכלי לשנות אותו. תצטרכי לקבל אותו כמו שהוא. אדם חכם אמר פעם: "אדם צריך להיות בעל יכולת לקבל את הבלתי ניתן לשינוי, האומץ לשנות את הניתן לשינוי, ולהיות בעל השכל כדי להבחין בין שניהם". אדם חכם נוסף אמר: "גם את הגבורה". מקווה שעזרתי, עדי
הדס הי. לא קל לחיות עם דמות פרימיטיבית בבית אבל זה הבית של הדמות הפרימיטיבית. את חייה בבית של אביך שמוצא לנכון לסרוק את החיים שלך. 1. הוא לא עושה זאת מתוך חטטנות. 2. הוא עושה זאת כי עשו לו את זה בעבר. 3. הוא אוהב אותך כי את הבת שלו 4. זאת התנסות ראשונה עבורו כי אמרת שאת הבכורה. הבעיה - את חייה בביתו. יש לך ברירה להתקפל ולעבור לעצמאות ואז לא תתני דיווחים על כל צעד וצעד. אני יודעת שמעשה זה לא אפשרי מאחר ואת חיילת. תנסי לדבר איתו. תנסי שאמא שלך תדבר איתו אבל שהם לא יסתכסכו בינהם על-בסיס ויכוח זה. אולי החבר מספיק אמיץ לפנות אליו ולספר לו את "מניעיו" בקשר שלכם. מה שבטוח האחיות שאחריך ירוויחו כי הוא כבר יהיה פחות קשה איתן. והמשפט שאני חייתי איתו כל חיי - כבד את אביך ואת אימך. אין מה לעשות. הכי חשוב - לא לשקר כי אם תתפסי המצב רק יחמיר. סוף כל גנב לתלייה. ולגבי חתונה - הורי הכירו והתחתנו כעבור 3 חודשים והם אחרי 35 שנה עדיין ביחד. עניין החתונה הוא אינדוידואלי ולפי דעתי לא ניתן לתת תשובה חד משמעית. התשובה טמונה בך ובחברך בלבד!!! בהצלחה :) שני
הדס שלום זה דבר מאוד מוכר ולדעתי לא תצליחי לשנות אותו אבל עם הזמן הוא יתרגל אל תתחתני זו טעות להתחתן כדי לצאת מהבית , מה שכן עדכני את חברך במצב ולאט לאט ככל שאביך יכיר אותו היחסים ישתנו קצת והוא יתחיל לקבל את המצב וירגע קצת,גם את וגם אימך תנסו כל הזמן לטפטף ולדבר על הנושא במשך הזמן את תראי שהוא ירגע לפחות בחלק מן הדברים בי בהצלחה
שלום רב, לצערי שאלותייך מצויינות, אבל המדיום האנונימי הזה אינו מאפשר להשיב לך משהו ענייני עם הבט פרטני כלפייך. הפורום מיועד לאפשר תובנות כלליות, להפנות לאלטרנטיבות חשיבה או טיפול בבעיות - אבל לא טיפול אישי. אז, כללית: הנושא שהעלית מעסיק רבים ורבות, וקשור ל 'עצמאות האני'. ככל שתהיי מודעת יותר ליכולותייך - כך תוכלי לנקוט החלטות אישיות, ולתחם גבולות בינך ובין אביך, תוך שימוש בדרכי תקשורת מתאימות. את הרחבת ה'אני' ניתן לקבל גם דרך ההתנסויות הטבעיות של החיים, וגם בסיוע סדנאות או יעוץ פסיכולוגי אישי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
