פסק זמן

יש לי חבר כ-4 שנים ויש ביננו הפרשי גיל של כ-5 שנים. אני בת 26 והוא 22. הכל היה מצויין ביננו עד שלפתע הוא החל להרגיש מחנק ונלחץ מעצם זה שכולם מדברים על חתונה ביננו (במיוחד לאחר שאח שלו התחתן לפני כשבוע). הוא ביקש שניקח פסק זמן כי הוא מרגיש שאם לא נעשה זאת הוא יתפוצץ וניפרד. אני כמובן מכבדת את רצונו ומאד אוהבת אותו ומסכימה לקחת את הפסק זמן זה. אני נוסעת לחו"ל לכ-3 חודשים. הוא אומר שלדעתו לא ישתנה דבר ונחזור לאחר הפסק זמן הזה רעננים ומאוהבים כמו תמיד ואף נחליט על מועד לחתונה ויחד עם זאת כמובן עולות לשנינו מחשבות רעות על כך שאחד מאיתנו לא ירצה לחזור לשני. חשוב לציין שאני החברה הראשונה שלו ובשנתיים האחרונות הוא כל הזמן אמר לי שהוא מתחבט בשאלה: איך זה להיות עם אחרת?אולי יותר טוב ואולי פחות? לפני כחצי שנה עברנו לגור יחד והחשש שלו מהשגרה שלנו ממש גבר. קודם כל אני מעוניינת לדעת מה דעתך בקשר לפסקי זמן בזוגיות ולאן בדרך כלל הם מובילים?ובכלל יכול להיות שכל הפראנויות שלו הם כתוצאה מגילו הצעיר? אשמח לקבל את דעתך בעניין!