אני זונה. שונאת את עצמי!
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בהלם מעצמי. אני פשוט שונאת את עצמי. נגעלת מעצמי. יש לי חבר כבר חצי שנה ואני אוהבת אותו בכל ליבי והרגע חזרתי מחמישים דקות של בגידה! שני בחורים זיינו אותי במושב האחורי של האוטו! זה היה מתוכנן. אני לא יודעת למה הסכמתי. ברור לי שאני לא אספר על זה לחבר שלי. אני מעדיפה לנסות שוב להתאבד מאשר לראות את הפרצוף שלו ואת העיניים הדומעות שלי כשאספר לו שעשיתי את הדבר שהוא כל כך פחד ממנו! אני שונאת את עצמי ואשנא את עצמי עד סוף חיי! אני זונה. אני פשוט מטומטמת! יימח שמי! אמן.
הכינוי שהדבקת לעצמך קצת מחשיד... אמא שלי באמת זונה אבל אני לא אז ככה שצדקת. כנראה שהייתי צריכה לראות איך זה בעצמי. העיקר הוא שאני מתחרטת על זה מאוד ויודעת שלעולם לא אעשה זאת שוב.
שלום רב, קחי את ההתנסות הזו כמשהו שמבהיר לך איך זה להגיע לקצה של התנהגות והתנסות. לפעמים עד שלא מממשים משהו - זה נראה מרתק ומפתה. החויה של 'לעשות את זה' יכולה להיות מעין חסם להתנהגות דומה בעתיד, גם בתחומים אחרים - כך שסביר לראות בזה חיזוק של מנגנוני 'כן' ו'לא'. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום לדוקטור! אתה מנסה להגיד בזה שאני לא זונה? ושאולי מה שעשיתי היה כדי לראות איך זה ועצם העובדה ששנאתי את עצמי לאחר המעשה זה אומר שלא אנסה זאת שוב לעולם?