לינה מחוץ לבית

אני גרה אצל ההורים, בת 27. כרגע ללא חבר. עד היום כל הקשרים שהיו לי עם בחורים ארכו בין חודשיים למקסימום חצי שנה. שאלתי היא בנוגע ללינה מחוץ לבית. אמא שלי היא די פרימיטיבית והיא בדיעה שלא ישנים אצל בחור עד החתונה (גם לא עושים דברים נוספים....). יכול להיות שדיעותיה היו משתנות לגבי לינה אם היתה רואה שאני עקבית עם בחור אחד וזה מוביל לביסוס קשר. לאחרונה יצאתי עם בחור כ-4 חודשים, שגר בערך חצי שעה ממני. הייתי מעוניינת לישון אצלו, לא בכל יום אלא ב"מקרים מיוחדים" כמו: שישי-שבת אחד, שבו יצאנו בשישי לדיסקוטק (עד מאוחר) ובבוקר קבענו לעשות טיול (באיזור מגוריו). זה היה סתם טירוף ובזבוז זמן לנסוע לדיסקוטק, לחזור הביתה ושוב על הבוקר לנסוע..... כשרק רמזתי על כך לאמא שלי, היא ממש התרגזה ואמרה שאנחנו עדיין לא בקשר של לישון אחד אצל השני ושאני עדיין לא סגורה עליו (וזה נכון) וכמו שהיא מכירה אותי בעוד שבוע אני אפרד ממנו ("אז לה שיצא שישנת אצלו"?, לדבריה) אז זה ממש לא יאה ולא כדאי. איך אוכל להסביר לאמי שלפעמים לינה אצל מישהו לא קשורה ברצינות הקשר, באהבה אלא מטעמי נוחות (כמו במקרה שפירטתי) ואם אני הולכת לישון אצלו, זה לא אומר שאני עוברת לגור אצלו (אני בכלל לא בכיוון ..) ומה שאפשר לעשות ב-2 בלילה אפשר לעשות גם ב-7 בערב... אמרתי לה בדיוק את הדברים האלה אך ללא הועיל. הפיתרון שבטח תציעו הוא לעבור דירה ולפתח לי חיים עצמאים. תאמינו לי, חשבתי על זה אך אין לי אפשרות כלכלית. באמת שלא. מה עושים במצב שבו גרים עם ההורים, האם צריך להשמע להם ולכבד את רצונם? האם אפשר להמשיך לגור אצל ההורים ולפתח אישיות עצמאית? האם הרעיון של להעמיד אותם בפני עובדה הוא טוב לדעתכם- כלומר, להתקשר ערב אחד הביתה ולומר: "אמא, אני לא חוזרת היום. אני ישנה אצל החבר" ופשוט להתמודד עם התוצאות?

מיכל לא יודעת אם זה יעודד אותך אבל היתי באותו סרט לאחר 7 חודשים של חברות פשוט הודעתי לאימי שאנו יוצאים לטיול בצפון לסוף שבוע היא עשתה פרצוף ומאז התרגלה לרעיון ולא עשתה לי יותר בעיות בי

בס"ד מיכל שלום כיבוד הורים הוא חשוב מאד, אף פעם אל תפגעי בהורייך, כי זה יגרום לך להצטער כל חייך, הורים אי אפשר להחליף. אני מבין אותך מאד מאד. לדעתי למרות הקושי הנוחות שאותה ציינת היא זניחה מאד ביחס ליחסים עם הורייך, תוותרי על הנוחות הזו, ברגע שהעניינים יהיו רציניים והורייך יכירו את הבחור לעומק אני מבטיח לך שהתנגדותם לכך תתרכך אם לא תעלם, תני להם להכיר את הבחור תזמיני אותו אלייך הביתה שידברו, כי בסופו של דבר את יודעת טוב מאד שהם רוצים בטובתך . אפילו שלפעמים נראה לך שזה בדיוק ההיפך. שיהיה לך רק טוב, עדי