דחוף!!!!!!

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

15/08/2002 | 10:35 | מאת: איה

יש לי מערכת יחסים מזה תקופה ארוכה , שבאה לאחר מערכת יחסים מתסכלת במיוחד . ההתחברות לנוכחי היתה הדרגתית ביותר , בשל רגשות שנותרו לאקס ( אהבתי הגדולה ולא מהסיבות הנכונות ). כיום אחרי מערכת יחסים של 3.5 שנים כולל מגורים משותפים , הכיוון הכללי הוא - חתונה . כאן מתחילה בעייתי : יש תקופות שאהבתי ומשיכתי לחברי גדולה , אז אני שלווה ומאושרת ורואה בכיף אותנו יחד לעוד שנים ארוכות... אך יש תקופות שאיני מצליחה כמעט לסבול את עצם קיומו ( ללא כל סיבה מיוחדת : הוא תמיד מדהים ואוהב ) ובטח לא מצליחה לראות או לתכנן עתיד משותף ...וכל דיבור על חתונה מלחיץ אותי בטירוף . תמיד פינטזתי על מערכת יחסים שבאה מתוך אהבה גדולה ותשוקה עצומה ...( אולי כי חשתי עוצמות כאילו בעבר , אם כי עם האיש הלא נכון ... ואולי בכלל הרגשתי כך בגל חוסר הבטחון שהייתי נתונה בו ???) מצד אחד לא הייתי רוצה לעשות משהו שאתחרט עליו אחר כך , כי נדמה לי ( לא מנסיון אישי ) שדפוס יחסים נכון הוא כזה שנותן בטחון ושלווה ( וחבר שלי אלוף בזה ) . מצד שני לא הייתי רוצה לחיות בדו צדדיות הזו כאמור לשארית חיי . מה עושים ? מישהו חווה דבר כזה ? איך לצאת מהבלבול הזה ?

15/08/2002 | 11:02 | מאת: איתן

איה שלום את יודעת מה אומרים??? כגודל הציפיות גודל האכזבות אולי את מצפה למשהו שראית בקולנוע:)) לכל זוג יש עליות ומורדות במיוחד בחיים ארוכים ומשותפים. איך ההורים שלך חיים כל כך הרבה זמן ביחד???? הם כל הזמן עושים קוצ'י מוצ'י????? לא!!! הם רבים,הם כועסים והם בסוף משלימים. עם טוב לך עם הבחור ואתם הרבה זמן ביחד. קודם כל תשתפי אותו בהרגשה שלך. תיראי מה הוא אומר על זה. את האמת את נישמעת מאוד ניסערת ומפוחדת אולי הבעיה היא אצלך בכל זאת. שחתונה וה"לצאת מהבית" של ההורים מטריד אותך. אז יש לי שתי עצות או לקחת טיפול פסיכולוגי שיקל עליך ויכוון אותך. או לנסות לפשט את הדברים כמו לדוגמה שחתונה זה רק עניין רשמי. השוני שיש זה בהגדרה אישתי בעלי ושיש לך טבעת על האצבע. העולם לא נופל ולא משתנה. את גם לא חייבת ללדת יום אחרי החתונה עם זה מה שמלחיץ אותך. תרגעי תנסי לחשוב בהגיון על המצב לצייר לך אותו בראש. זה לא צריך ליהיות בצבעים ורודים אבל זה צריך ליהיות הגיוני. אין לך ממה להלחץ ככה. את כנראה יוצרת לך סירטי אימה ממש. בהצלחה @----)--- איתן

שלום רב, מהותה של אהבה קיבלה פרושים שונים ורבים. אין לי מונופול על מה "כן" ומה פחות "כן", אבל נראה לי שהגדרת האהבה רק על בסיס המשיכה והתשוקה, בנוסח שהתבטאת בו, תעשה לעניין פחיתות כבוד. ההערה שלי נועדה להיות התחלה לדרך של הרהור, וגם ערעור, על תפיסת עולם, הגדרות, ותובנה של מה שקורה לך. תוך כדי בחינת ה"עצמי" שלך, יש סיכוי לצמיחה והעצמה - מה שיביא יותר ביטחון עצמי ויכולת לקבלת החלטות. מומלץ כי תצאי מהתקווה כי הזמן יעשה רק טוב, ותצאי לדרך מונחית של חיפוש "מי אני" וגם התנסות ביצירת דרכי תקשורת אלטרנטיביות, בתקווה שתהיינה יעילות עם בן זוגך. ההנחייה יכולה להיות מוזנת מספרים, השתתפות בסדנאות, וגם יעוץ אישי פסיכולוגי אישי. אם תרצי הפנייה, פני למייל האישי (הקלקה על שמי המוכחל), עם לינק לפנייה שלך, ועם ציון מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה