בדידות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום לד"ר יוסי ולכולם, ובכן.. לכאורה מה רע לי? אני אקדמאית, נשואה בשמחה ואמא גאה, בעלת מקצוע מעניין... הבעיה היא שאינני מצליחה למצוא עבודה כבר תקופה ארוכה. המצב קשה וכל נסיונותי עד כה נכשלו. אני יודעת להעסיק את עצמי ויש לי תחביבים לרוב. אך הצמא החברתי הוא שמייסר אותי. לפני חצי שנה לערך עברתי דירה ומאז אני סובלת מבדידות איומה. בשעות הבוקר כל חבריי, מן הסתם, עובדים - ואחה"צ אני 'בריצות מטורפות' אחרי הילדים. לפעמים ימים שלמים אני לא מצליחה להינות מחברתם של מבוגרים ומשיחות מאתגרות מנטלית. בן-זוגי חוזר מאוחר מאד, אמנם אנחנו חברים טובים מאד אך ברור כי אני זקוקה לקשרים חברתיים נוספים. אני עצובה ומתוסכלת ואשמח לשמוע את דעתך/כם.
שלום רב, תחושתך נורמלית לחלוטין. העבודה היא 'החצי השני', ומשמעותה לא רק ההכנסה הכספית, אלא גם סביבת הערכה ואיתגור חברתית. מומלץ לך לההסתייע בהכוון תעסוקתי. למרות הרקע האישי החיובי מאדשלך - ענייני הרחבת האופציות התעסוקתעיות הינם לפעמים מורכבים עד לרמה שמצריכה סיוע של מומחה. באתר שלי יש כמה תאורי מקרה שמבהירים את משמעות ותוצאות תהליך היוועצות כזה, שהוא קצר מועד ולא יקר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
