אהבה בעבודה

שלום רב. אני עובדת במקום עבודה מס' שנים ולפני כשנה בערך הגיע בחור חדש. בתחילה לא היה ביננו שום קשר מאחר ולא יכולתי לסבול אותו. לפני כחודשיים נוצר קליק חזק בין שנינו ומאז אנחנו ביחד. עובדה מאוד חשובה : אני נשואה ולא כל-כך טוב לי בחיי. הוא נשוי ולא לא כל-כך טוב בחייו. אנחנו מאוד מאושרים יחד. חל שינוי גדול בשנינו מאז היחסים ביננו החלו. הוא כל כך מאושר עד שהוא מדבר על לעזוב את הבית, חיים משותפים איתי, מצבנו הכלכלי מאחר והוא ישלם מזונות לילדיו וכו'. אני אומרת לו תמיד שזו החלטה שלו אבל לא משנה מה הוא יעשה אני איתו. אני לא דוחפת אותו להגיד מה שהוא אומר ובהחלט לא דוחפת אותו לעזוב את הבית. בכל הזדמנות שלנו בעבודה אנחנו ביחד. בכל הזדמנות מעבר לשעות העבודה אנחנו ביחד. אנחנו ממש מאושרים ומאוד אוהבים ומאוהבים. מצאנו כל אחד בשני מה שכל-כך חסר לו בנישואים: הבנה, הקשבה, תקשורת, פלפל (הוא תמיד אומר שאני עודף מפולפלת והוא מאזן אותי), מין מצויין (!!) וכו'. בעייתי היא שאני כנראה יותר עם הרגליים על הקרקע ומנסה לנתק את הקשר מסיבות ראליות בלבד ולא מפני שאני רוצה. אני כל הזמן מכניסה לו לראש את המזונות שיהיה עליו לשלם לשלושת ילדיו, הניתוק מהילדים, השינוי החד בחיים - ההפסד שלו. אני מסבירה לו שלי יהיה הפסד מאוד שולי לעומתו. אצלי הילדים שלי יהיו איתי, אני מקבלת מזונות, אין לי הסדרי ראיה לעומתו וכו'. בכל פעם שאני מנסה לנתק את הקשר ואני מאוד רצינית לגבי זה - הוא פשוט גורם לי לחזור בי. יש לו את המבט המיוחד שלו ואך יכולת השכנוע שלו ואני לא מסוגלת עליו. אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי בחיי ובכל נסיון של סיום היחסים אני בסוף "נופלת" וחוזרת. גם אתמול נעשה נסיון שכזה ופשוט לא עמדתי בתחנוניו.אני יודעת שהוא אוהב אותי ולא רוצה לחיות בלעדי. הבעיה שזה הדדי. מה עושים עם אהבה שכזו??? איך מסיימים אותה מתוך ידיעה שהנזק שיגרם לו הרבה יותר גדול מהנזק שלי? אני כל הזמן אומרת לו ש 50% נתפס ו-50% לא נתפס והוא אומר שהוא לקח זאת בחשבון ויש לו את היכולת להתמודד וכי יש דברים שעלי להשאיר לו להתמודד איתם ולא להתערב. אשמח להצעות פרקטיות ולא להטפות מוסר. תודה.

מה שמענין אותי זה שאת לא חושבת על הילדים שלך ברגע זה זה נכון שהם יהיו אצלך אבל את חושבת שיהיה להם כל כך קל הפרידה מהאבא הביולוגי שלהם ושהם לא יעברו משבר של פרידה תכיני את עצמך נפשית למרות שהיחסים בניכם נראים ורודים ואני מאמינה לך שזה כך הבעיה היא בכל הנושא של ההליכי גירושים של שניכם שלא הכל הולך חלק הילדים שבד"כ סובלים מכל מערכות היחסים האלו לכן אל תמהרו להתגרש תמיד הפרי האסור טעים יותר (תלוי בודאי עד כמה מערכות היחסים שלכם עם בת/בן הזוג ניתנות לשיפור או שהמצב קיצוני מאוד)לכן לדעתי האישית תהנו ותזהרו את הרי יודעת שהמצב של זוג עם שיגרה והתמדדות החיים זה לא אותה מערכת יחסים כמו הפגישות והבילויים שזה נטו הנאה של שניכם אז תחשבו טוב טוב לפי שאתם עושים צעדים שאחר"כ קשה לתקן אותם ,חוץ מזה הזמן שאתם יחד הוא ממש קצר בהצלחה

למיואשת שלום, אני לא מבינה דבר אחד: למה את חושבת שזה לא טוב לו? למה את לא נותנת לו להחליט לבד מה הוא רוצה? והשאלה הכי גדולה למה את לא חושבת על עצמך? על הילדים שלך? על ההשפעה של כל זה על החיים שלך? למה את חושבת רק עליו?! תני לו להחליט מה טוב לו, אך תחליטי קודם כל מה טוב לך ולילדים שלך. האם את בטוחה שזה מה שאת רוצה? האם זה באמת מה שאת צריכה? לפי מה שנשמע לי, את אישה מספיק מבוגרת והקמת משפחה והכל ואני לא בטוחה שכדאי להרוס הכל בגלל שהסקס איתו יותר טוב או בגלל שכרגע זה נראה נכון. תחשבי רחוק, תחשבי על העתיד. במידה ואת כן מחליטה שזה מה שאת רוצה ואת שלמה עם ההחלטה שלך ב-100% אז מה הבעיה? למה לפרק את הקשר? תתני לו להחליט מה הוא רוצה. אל תנסי להלחם ברצונות שלו. חבל, זה יפגע בשניכם סתם. כמו כן, תחשבו יחד על הדרך הקלה ביותר לעשות זאת בלי לפגוע בילדים (אל תמהרו להינשא ולחיות יחד, תכינו את הילדים, תסבירו להם, תפגישו את הילדים עם הצד השני, אך שוב בהדרגה) מקווה שעזרתי המייעצת

שלום לדעתי עליך לעזוב את האהבה בסתר כדי לבחון את הקשר עם בעלך האם את באמת חושבת שהזוגיות שלך אינה ראויה יותר להשקעה? ברור שבעלך לא יכול להתחרות עם הכיף שלך עם מאהב...כך שנקודת הזינוק של בעלך מאוד נמוכה כרגע האם זה פייר? בעיות יש תמיד בחיי שיגרה... בהצלחה בכל אשר תחליטי