מה עושים במצב כזה?

שלום רב לכולם, אני יוצאת עם בחור בן 20 בערך שנה וחצי. הוא חולה במחלת מעיים וכתוצאה מכך הוא נורא נמוך ונורא רזה. בהתחלת הקשר יצאתי איתו מתוך תחושת רחמים ומתוך רצון לעודד אותו טיפה ולעזור לו. עם הזמן מצאתי את עצמי מתאהבת בו, די בשלבים, עד שהגעתי היום למצב שאני מרגישה שהוא הכל בשבילי. הוא נפגש עם הורי והורי מסרבים ב-ת-ו-ק-ף להמשך הקשר (במלוא מובן המילה). הם שוחחו עם הוריו ואמרו להם שהם לא מקבלים את הקשר הזה ושהם מצפים שהם יסעו לפירוק הקשר. בתחילה, הוריו סירבו וטענו שההחלטה בידינו אך לצערי הרב לפני מס' ימים הם הודיעו לחברי שהם מעוניינים גם כן בפירוק הקשר הזה (בגלל שהורי לא מקבלים אותו). לאחר שיחת הטלפון של הורי רבתי איתם ולא דיברנו משהו כמו חודש וחצי- חודשיים. בנוסף הורי דרשו שאני וחברי נפסיק להיפגש ושהוא יפסיק להתקשר לביתי. כמו כן, בעקבות שיחת הטלפון הזאת, חברי צלצל להורי ודיבר איתם. הם האשימו אותו שהוא הרס לי את הלימודים בתיכון, שאנחנו מדברים הרבה ושהוא מקלקל את כל מה שהם בנו. בגלל כל המצב הזה הקשר שלנו עובר המון עליות וירידות ובמשך זמן די קצר אנחנו רבנו ונפרדנו ה-מ-ו-ן פעמים. לאחר כחודשיים של חוסר דיבור עם הורי, אני חליתי והורי מאוד ריחמו עלי וכך הקשר בינינו התחיל לחזור לקדמותו (פחות או יותר). חברי פסק להתקשר לביתי, אנחנו בקושי נפגשים ואנחנו רבים המון בטלפון. במוצאי שבת האחרון, חברי התקשר אלי והודיע שנפרדים והפעם סופי! אתמול התקשרתי אליו והתחננתי שיחזור אלי ושהכל יסתדר וכרגע אנחנו יחד. כפי שניתן להסיק מההקדמה הקצרצרה הזאת, הקשר הזה מאוד לא מושלם. הוא עובר המון ריבים ופרידות ואינני יודעת מה לעשות... אני ממש מיואשת... שאלותי הן: 1. האם עשיתי טעות שביקשתי ממנו לחזור? 2. האם העובדה שהקשר נבנה מתוך רחמים מעידה על אי הצלחת הקשר? 3. האם אתם חושבים שהורי והוריו יתרצו וישלימו עם הקשר? ומה ניתן לעשות איתם כדי שזה יקרה? 4. האם אתם חושבים שהקשר הזה הוא טוב? האם יצא ממנו משהו? ברשותכם עוד מס' דברים: - מצד אחד אני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו אבל מצד שני יש לי הרבה ספקות לגבי הקשר. כל הספקות נובעות מהעובדה שהוא חולה ושהוא נורא נמוך ורזה. מה עוד שיש סיכוי שילדי יחלו במחלה זו אם נתחתן... - מצד אחד אני מאוג גאה בו כי הוא בן אדם באמת מקסים, חם ואוהב, אך מצד שני אני מתביישת במראה שלו וכל פעם שאנחנו עוברים ליד מישהו שאני מכירה אני מבקשת ממנו ללכת שלא בצמוד אלי, שלא יקשרו בינינו. - הורי איימו שהם לא יופיעו לחתונה (אם תהיה) ושזאת תהיה טעות חיי להתחתן איתו. מבחינתם חתונה איתו פירושה התאבדות (כך בידיוק הם אמרו) אל תבינו לא נכון, אני באמת אוהבת אותו מכל הלב ואני באמת מאמינה שיהיה לנו טוב ביחד אך מה עושים?! המון המון המון המון תודות לכל העונים והמייעצים אין לכם מושג כמה זה חשוב לי בברכה מיכל

הקשר נראה לי מאוד מוזר בגלל שאך יכול להיות שאת אוהבת אותו ואת מתבישת בו ואומרת לו לא ללכת לידךבגלל המראה שלו זה בכלל לא מסתדר לי , אך הוא מקבל את האימרה שלך חוץ מזה שיקול המחלה אם היא גנטית את צריכה לברר כי לא היתי ממליצה לך להביא ילדים עם בעיה דומה שאן לה פתרון הם יסבלו וגם את למרות שזה נשמע אכזרי לומר , בקשר להורים אני חושבת שאת והוא מספיק מבוגרים להחליט מה לעשות חוץ מזה מה אתם ממהרים להתחתן את רק בת 20 יש אפשרות לחיות יחד כמה שנים ולתת לזמן לעשות את שלא אף אחד לא רודף אחריכם בי תודה

ד"ר אברהם שלום, לא הבנת את דברי. הקשר התחיל מתוך תחושת רחמים אך כיום אני באמת אוהבת אותו ואני רוצה לחיות איתו ולהשמיך איתו את חיי. אני מרגישה שהוא הכל בשבילי ואני באמת מאמינה שיהיה לנו טוב יחד. למען האמת, אתמול הוריו הודיעו לו שהם מתנצלים ושהם תומכים בקשר שלנו. אז בעצם הבעיה היא רק עם ההורים שלי. מה ניתן לעשות איתם? האם אתה חושב שהם יתרצו בשלב כלשהו? מה ניתן לעשות כדי שזה יקרה? והאם אתה בכל זאת חושב שהקשר עדיין בנוי מתוך רחמים? אני באמת ובתמים אוהבת אותו, מכל הלב, אבל הבעיה היא המחלה שלו וההורים שלי. אנא עזור לי, אנא ייעץ לי מה ניתן לעשות. המון תודות מיכל