חוסר סבלנות

אני נשואה 15 שנה +3 אני מרגישה שאני כל הזמן עצבנית כל היום כועסת על כל דבר בבית כל הזמן אני מקבלת הערות מהילדים הגדולים ובמיוחד מבעלי שאן לי סבלנות יש לי תינוקת בת שנתיים שאת רוב הזמן אני מגדישה לה ויש לי מן הרגשה שאני מזניחה את הבנים הגדולים יותר 14,11 יש מצבים שאני מרגישה שאן לי פשוט כח יותר לכלום אני רוצה להכנס למיטה לישון ולא לקום , נראה לי פתאום שכל ענין החינוך החום ואהבה שאני צריכה להעניק להם אני מפספסת כל הזמן אני חיה ברגשי אשמה שהיום צעקתי עליהם יותר מידי ופגעתי בהם במיוחד לבן ה-11 שהוא די דומננתי וכל דבר שהוא עושה אני מבקרת אותו בקצור מאוד קשה לי ואני רוצה לשנות את זה מה עושים? תודה

רויטל, כל הסימנים מראים שהגעת כנראה לקצה גבול היכולת שלך. מה שאומר שהגיע הזמן לקחת פסק זמן. המחזוריות של טיפול בילדים, התעסקות בבית ובצרכים של האחרים בלי אפשרות להתאורר ולקחת לעצמך קצת זמן איכות, כנראה שגרם לשחיקה שמתבטאת בעצבנות, כעס וחוסר סלבנות. את חייבת לעשות "בדק בית". למצוא אפיקים נוספים שיעזרו לך לבטא את עצמך ויאפשרו לך לחזור לאיזון ולחלוקה נכונה של משימות וזמן המוקדש לך. להחזיר לעצמך את השלווה והשקט הנפשי ואת הביטחון העצמי. להרחיב את חוג החברות, לצאת לעבודה, לפתח תחביבים, להשתתף בחוגים, פעילות ספורטיבית וכו) והעיקר לצאת יותר מהסחרור הזה של טיפול שוטף בבית ובילדים. לפעמים חופשה קצרה עוזרת לחזור למסלול ולראות את הדברים בפרופורציות הנכונות. נסי לעשות הפסקונת קצרה לעצמך בלבד כדי לנוח, למלא מצברים ולהקדיש זמן איכות לעצמך. נסי לרתום את הקרובים (הורים, אחיות) שימלאו את מקומך עם הילדים או אפילו לקחת עזרה מבחוץ. והכי חשוב, תתעודדי. זהו מצב זמני, הפיך ודי שכיח. בהצלחה.