איך הייתי אמורה לנהוג??

עד שסוף סוף מצאתי עבודה, לא קלה אבל מענינית עם סיפוק רב, כל שבוע צריך להתייצב לישיבת צוות זו עבודת משמרות כך שאם לא מופיעים יומיים אז לא הכי חשוב להופיע לישיבת צוות, התקשרו אלי אחרי רבע שעה שהישיבה התחילה והמזכירה ביקשה שאבוא במונית, מכיון שזה לא משתלם לי לבוא במונית והאוטובוס יגיע רק אחרי שתגמר הישיבה אמרתי לה בתמומתי תאמרי לבוס אני אצל אמי רחוק, אז היא קלטה אותי ואמרה לי למה שאשקר, אז אמרתי לה אל תאמרי כלום תגידי שלא יכולתי להגיע, והטיפשה המלשינה אמרה את האמת, ומיד אחרי שעה טלפון את מפוטרת?? כמובן שעבדתי עוד יומיים נפרדתי מכולם והיה לי עצוב לא נסיתי לדבר עם הבוסית למרות שהתראנו מספר פעמים והיא אמרה לי מספר פעמים בהצלחה לך, יש טעם להתקשר ולהסביר את עצמי, שאם אני שקרנית מטבעי אז הייתי מצליחה לשקר מה דעתך??

עד אומרת שסוף סוף מצאת עבודה, לא קלה אבל מעניינת ועם סיפוק רב, אבל איך שהוא בין הדברים נשמע כאילו שאת לא ממש מרוצה. אחרת אולי היית שמחה להתייצב לפגישות צוות והיית עושה הכל על-מנת להגיע בזמן. (וככה גם לא היית צריכה להיקלע לסיטואציות כאלה). לפני שאת עושה צעד כמו להתקשר לבוסית, אולי כדאי שתעשי עוד פעם חושבים ותבררי עם עצמך איך את עומדת במשימה הזאת לטווח הארוך. ככה או ככה, שיהיה לך בהצלחה.

ז.א. שלא הייתי רצויה כבר קודם, ובגלל אותו שקר הגיעו למסקנה לפטרני??