יחסים מחוץ לנישואים

שלום רב. לפני מס' חודשים התחלתי מערכת יחסים כשאני נשואה+1 עם חבר מהעבודה נשוי+3. היה לנו ממש ממש טוב ביחד, התאהבנו ודיברנו על חיים משותפים. נתפסנו. די מהר ודי מוקדם ביחסים ביננו. התחלנו לדבר על החיים שבאים, איך נסתדר כספית, ילדים וכו'. בן הזוג שלי הינו אב לתינוק בן מס' חודשים דבר שהקשה עליו בנוגע לקבלת החלטות. היום הוא הודיע לי סופית כי הוא נשאר בבית בגלל הילדים (לא בגלל הגדולים אלא בגלל הקטן). אני הייתי מוכנה לסיים את החיים שלי עם בעלי כדי להתחיל בזוגיות שבאמת אני רוצה בה. לפני מס' ימים אף דיברנו על איך נסתדר עם הילדים וכו'. אני פגועה. כואב לי. הוא יחסר לי. אני מבינה אותו ולא כועסת. רק כואבת. איך מתמודדים??? תודה.

איך מתמודדים עם לב שבוד??? נדמה לי שאין מי שיוכל לתת לך את הפיתרון לכך שכן כמעט כל אחד נאלץ בשלב כל שהוא של חייו להתמודד עם משבר מסוג כזה. על מנת לעודד אותך אומר לך שתחושת התאהבות דומה מאוד לתחושת ההתעלות שמקבלים מלקיחת סמים. מדובר בתחושה שתופסת אותך ומרימה אותך גבוה. אתה חש בטוח וחזק ואופטימי ונראה שניתן להתמודד עם כל צרות החיים בקלות. ואולם האמת היא שמדובר בעצם רק בתחושה פנימית חזקה שאינה מגובה במציאות שהשתנתה. כל מה שהשתנה זו התחושה הפנימית שלך. באותו אופן אומר לך שהגמילה היא הדרגתית. לאט לאט תיגמלי מתחושת ההתאהבות ותחזרי לחיים הרגילים. הגמילה המלווה בפרידה מבן הזוג קשה יותר אך מהירה יותר. גם אילו נשארתם ביחד הייתי נאלצים להיפרד מתחושת ההתאהבות עם הזמן ולפתח אהבה של יום חולין. תהליך הגמילה מהבחור עוד יקח זמן מה. חשוב לדעת שמדובר בהליך טבעי ובלתי נמנע. תתרכזי במה שיש לך ותנסי להעסיק את עצמך במחשבות חיוביות. חשוב שתנסי לנחות מהריגוש ולזהות את כל המגרעות שהקשיים שהיו ניצבים בדרכך אילו חברך היה בוחר לממש את תוכניתכם. חישבי על עצב הפרידה שנחסך ממכם, על הילדים הנקרעים בין הוריהם המתגרשים, על בעלך הנשבר לרסיסים, על משפחתך המקבלת את ההודעה בתדהמה, ועל העובדה שאף אחד לא מבטיח לך שאחרי הכל האהבה שלכם תישאר כפי שהייתה. אולי לא תשימו לב והיא כבר נעלמה לה בתוך הררי הרגשות המתפרצים במערבולות הגירושים והלבבות השבורים. אומרים שיש מי שמכוון את דרכנו בעולם מלמעלה, ומנסה למנוע מאיתנו מפחי נפש. אני אישית לא מאמין גדול, אולם במקרה הזה נראה לי שבאמת עליך לומר תודה על ימי החסד והאהבה הגדולה שחווית ולשאת ענייך קדימה לעבר הגמילה ושמירה על אחדות המשפחה. בברכה גבר גבר.

תגידי תודה שכך זה נגמר. תחשבי על הכאב שהיית גורמת לבעלך וילדך. לא מוותרים כל כך מהר על משפחה.

תאימיני לי אן מה להוסיף לאחר תשובות כאלה כנות ונכונות של גבר גבר וחיים מנסיון