מה לעשות?!

אני מתנצל על הכתיבה הנוראי שלי.אבל בכל זואת תנסו לקרוא עד הסוף בבקשה. אני לא בתוח עם נכנסתי לפורום הנכון אבל עם מישהוא יחול לעזור לי אז אנא מכם אוקיי,אני תלמיד בן 17 ואני מנסה לעזור לידידה טובה שלי.היא בת 15 ומאותו בית ספר ועד לפני 3 שבועת חבר שלה נפרד ממנה (הפחדן ב-ICQ) לאחר קשר שנמשך כחצי שנה. אחרי שהוא נפרד ממנה היא נכנסה לדיקאון ארוך(עד היום).היא בקושי אוכלת,היא נכשלת בלימודים,יש לה בעיות בשינה,היא בוכה המון וכ"ו אבל מה שמדעיג אותי באמת זה שהיא שוקלת לשים כץ לחייה(אני יודע שזה רציני אחרת לא היתי כותב את זה...) היא טוענת שהיה לה כ"כ טוב ושהיא התרגלה אליו ושהיא לא יודעת קיצד להסתדר עכשיו. היא עדיין רוצה אותו למרות הצורה בו הוא מתנהג(הוא מתעלם ממנה).היא טוענת שהוא המושלם בשבילה ובלעדיו היו לא יחולה להמשיך(אצלה האמוציונל חזק מהרציונל). לי אישית אין נסיון טוב בחברות ואני גם לא מי יודע מה פסיכולוג...אך בכל זואת אני מדבר איתה המון (בעיקר ב-ICQ מפני שאנחנו גרים במרחק של כ-20 קילומתר אחד מהשני...)במטרה להרגיע אותה ולעזור לה לצאת ממצבה.עד כה הצלחתי להרגיע אותה אבל רק זמנית...ברגע שהיא רואה אותו או נזקרת בו היא פורצת בבכי. אז כבר נגמרים לי המילים שבאמת יעזרו לה... יש גבול לכמה שאני יחול לאשות ולהגיד... איך אני יחול לענות לה כשהיא שואלת אותי ביאוש:"תגיד לי איך לצאת מהמצב הזה כי אני לא מצליחה". איך אני יחול לעזור לה? אז עם מישהוא רוצה לשאול שאלות במתרה לתת לי עצות, להדריך אותי או כל דרך אחרת לעזור לי אז בבקשה לא להסס, כל תשובה תתקבל...בבקשה תעזרו לי!!!

גיל ההתבגרות הוא גיל קשה היא עוד קטנה וצפויים לה עוד הרבה אכזבות לצערי זו כנראה אהבה ראשונה שלה ולכן מאוד קשה לה היא צריכה המון עידוד וחיזוקים מחברים חברות חשוב גם לשתף את ההורים שיכולים לעזור היא לא צריכה להראות לו את חולשתה כי זה עוד יותר ידחה אותו לכן שתתגבר בעזרת בילויים עם החברה תשקיע בלימודים תסביר לה שהוא לא שווה את זה שהיא תהרוס לעצמה את החיים בגללו שהוא בסה"כ גם ילד צעיר אנו הנשים (בנות) הולכות תמיד עם רגש ולנו קשה יותר לכן שתאזור כוחות ותנסה לשכוח תעסיק את עצמה זה יעבור אם יהייה לה מספיק כח רצון ואם גם זה לא יעזור חשוב לגשת לגורמים אחרים כמו ללכת ליועצת בית הספר והיא תדריך אותה בי בהצלחה

תודה על העצות אלה בארך הדברים שבעזרתם אני מנסה לעזור לה אבל היא עקשנית... וכן, היא דיברה עם כמה מורות כולל היעצת אבל היא לא מוכנה לקבל את העצות שלהם. מבחינת ההורים שלה, ממה שהיא אמרה לי אז הם כואסים עליה ובלל שהיא לא מתמידה לעשות את עבודות הבית הדרושות ובוכה במקום. מבחינת הלימודים, היא מעוד לחוצה והיא הפסידה הרבה חומר בזמן האחרון וזה לא עוזר למצבה הנוכחי. מבחינת החברות שלה, בזמן האחרון היו לה כמה ריבים...שהיסתימו בניתוק קשרים...היא הרגישה לבד..שכולם אוזבים אותה אבל אמרתי לה שעכשיו היא יודעת על מי היא באמת יחולה לסמוך וגם ניסיתי לשכנע אותה לקבל את ההתנצלות של כמה מהן... מבחינת החולשה שלה, היא לא מצליחה להתגבר על חולשתה כלפיו וגם לא מצליחה להסתיר חולשה זו. אני מנסה להסביר לה שזה לא יעזור לה ובתך לא לסיכוי שלהם לחזור להיות ביחד וגם שהוא לא שווה את זה שהיא תרגיש ככה בגללו ושלא מגיע לו שהיא תחשוב עליו אפילו, אחרי מה שהוא אשה לה אבל היא טוענת שהיא לו יכולה להפסיק לחשוב עליו(היא כבר כ"כ התרגלה אליו שהיא כבר לא יודעת מה לעשות בלעדיו) וגם לא יחולה לכאוס עליו. היא מרגישה שמשהוא עצלה לא בסדר...שאין בה כלום...ושלכן גם הוא וגם חברות שלה עזבו אותה. היא ממש חושבת ככה ואני עדיין לא הצלחתי לשכנע אותה שזה לא נכון. אז בבקשה עם יש לכם עוד עצות אני אשמך לקבלם. תודה מראש וסליכה על הכתב