ריבים

שלום, אני נשואה כבר 20 שנה. יש לנו 3 ילדים: 19,16,8. בכל פעם שהיינו רבים, בעלי ואני, היינו מגיעים לאלימות מילולית, צעקות, בכי (מצידי) ולבסוף לשבועות שלא דיברנו אחד עם השני ולבסוף היינו מתפייסים במיטה כשבעלי עשה את הצעד הראשון. אח"כ, כשקצת התבגרנו יותר, אני הייתי זו שמוותרת ומתחננת ומחנחנת ובסוף היינו מתפייסים. לאחרונה, פשוט הגעתי למסקנה שבעלי, בכל תקופה מסויימת שבה הכל בסדר בינינו, מחפש סיבה לריב איתי ולהיות "ברוגז" איתי תקופה מסויימת. הריבים הם ממש על שטויות ואני לא מבינה למה הוא מתעקש להגיע למצבי ריב כאלה. בכל אופן, אני מניחה לו להיות איתי "ברוגז" כבר לא איכפת לי כל כך ולאחר התקופה של השקט הוא מתפייס איתי. מה דעתכם? כשהכל בסדר הוא בעל אוהב ולא מחסיר מאתנו כלום.

קצת קשה לי לקבל את תשובתך, או שאולי אינני מבינה אותה אולם, המין במערכת היחסים בינינו טובה מאד. כשאנחנו לא ברוגז, אנחנו מקיימים יחסי מין בממוצע ארבע פעמים בשבוע. והשכיחות של ה"ברוגז" היא אחת לחודשיים לערך. נראה לי כאילו בברוגז הוא רוצה להעניש אותי, להקשות עלי, להכאיב לי.