חתונה?

אני וחברי גרים יחד כבר כרוב לשלוש שנים מסתדרים טוב בד"כ, מחוייבים לגמרי, שותפים מלאים, אוהבים מאוד, ומדברים על הכול היחסים ביננו נהדרים, החברים ההורים כולם מרוצים. לפני שנה! התחיל להעלות נושא החתונה (מצידי), בהתחלה רמזתי, אח"כ כבר התחלתי לדבר גלוי שאלתי ישירות מתי? חברי טוען שהוא לא יודע מה בדיוק הבעיה שזו תחושה אבל זה לא קשור בנו או בי ושנוח לו עם המצב כמו שהיום ואין לנו למה לרוץ גם תורנו יגיע. בהתחלה ויתרתי ושתקתי ולא העלתי את הנושא ורק אחרי חצי שנה שוב העלתי את הנושא. שוב פעם קבלתי תשובה מתחמקת שהכול טוב ביננו וזה משהו אצלו. אחרי שנה שלמה של מחשבות למה לא? אני מרגישה שזה כמו חומה ביננו הנושא גורם לנו להתרחקות למצבי רוח ולפעמים גם לערער בגודל האהבה שלו אליי. האם אני צריכה להציב אולטימטום? (מה שנראה לי לא נכון זה להלחיץ אותו) אבל כמה זמן אני עוד צריכה לשבת ולחכות? עוד שנה, שנתיים, שלוש? ומה שהכי מטריד זה האם זה אומר משהו על היחסים ביננו? או על

מירב יקירתי! אין לך מושג עד כמה הזדהתי כשקראתי את שאלתך... אני עוברת אותו הדבר בדיוק בחיי שלי. אכן בעיה קשה. בני כמה אתם? יש לכל אחד המקצוע והכיוון האישי שלו בחיים?

הי מירב, הבעיה שאת מעלה עלולה להראות על בעיה עמוקה ביחסים בינכם ועשויה אף להיות סתם סימן לחוסר בשלות של חברך. מנסיוני בגיל צעיר (23) הייתי עם חברה מדהימה מקסימה ונהדרת אבל רק המחשבה על חתונה ומחוייבות היתה גורמת לי לרצון לפרק את הכל ולברוח. יתכן שאילו חברתי דאז לא היתה שואלת כל הזמן על כוונותי היינו בסוף מתחתנים אבל היא לא הרפתה עד שברחתי... מעשה שאני מצר עליו עד היום. מאידך, לפעמים יש בחוסר הרצון לדבר על ענייני נישואין, גם כדי לרמוז על בעיה אחרת שיש לחברך עימך, למשל יתכן שלדעתו את אינך חכמה מספיק או לא יפה מספיק או לא עשירה או לא מושכת או לא משקיעה או מליון ואחת סיבות אפשריות נוספות. לדעתי אם יש בינכם תקשורת טובה וגלויה עליך לפתוח בפניו את הקלפים. עליך לומר לו כי למרות אהבתך הרבה אליו, אם אין כוונותיו רציניות, אין את מעוניינת בהמשך הקשר. תשמעי מה יש לחברך לומר, האם הוא חש מסופק ושלם. האם הוא רוצה רק עוד זמן (כדי להתבסס או להנות מתחושת הרווקות.. וכו') או שמא רוצה לבדוק אלטרנטיבות נוספות. יכולות להיות סיבות רבות לסירובו להתחתן ורק באמצעות שיחה כנה ואמיתית תוכלי להגיע לחקר האמת ולכלכל צעדייך. המלצתי לך, הינה לפנות זמן משותף לשניכם ולערוך את השיחה ברוגע תוך הבנה לתחושותיו של חברך ומבלי להטיח אשמות ודרישות. נסי ליצור אוירה רוגעת ולא מלחיצה והיי פתוחה לקבל כל תשובה של חברך. רק כך תוכלי לגרום לו לומר את האמת ואת אשר על ליבו. למרות האמור יש לי תחושה טובה שאם תפעלי כעצתי תצאי מחוזקת מהשיחה עם חברך בהצלחה רועי