מריבות קשות על אירועים משפחתיים

אני נשוי כשנה וחצי והבעיה שלי היא האירועים במשפחה של אישתי. מדובר במשפחה גדולה שכמעט כל יום מתעסקת בארוע כזה או אחר, שהיה או שעומד להגיע. מעבר לכך שאישתי הולכת ללא מעט מהם היא דורשת ממני לבוא איתה להמון אירועים למרות שאני אדם שלא אוהב אירועים מאולצים וגם לאירועים בצד שלי אני לא הולך לכולם אלא לחשובים ביותר. בנוסף, איני מכריח את אישתי ללכת לאיזה שהוא אירוע שלא נוח לה. דוגמא: אח של אשתי התחתן ומעבר להבנה שלי שבארוע אני צריך להיות, כמובן, המשפחה שלה עשתה עוד ארבע (!) כינוסים משפחתיים ומסורתיים שרק גרמו לי סבל רב אך ללא אכפתיות מצד אישתי, העיקר שאהיה נוכח. אמא של אישתי היא אדם רע ותככן שכבר ניסה בעבר להכשיל את הקשר ביני לבין אישתי והיחסים ביננו קרירים ביותר. לכן מעבר לעובדה שאישתי הולכת לאירועים רבים, היא מנסה להכריך אותי ללכת לרבים אחרים, מה שיוצר מריבות עם דמעות מצידה ללא הפסק וכעס גדול מצידי. היחסים ביננו נראים במצב סופני. אנא עזרתך.

ירון, לדעתי, אין לכם ברירה אלא לנהל שיחה רצינית לעומק של עניין ולנסות לגשר על הפערים ביניכם על-מנת שתוכלו להמשיך לחיות יחד ולשמור על הקשר ביניכם ועל שלום בית. שניכם חייבים לעשות וויתורים קלים כדי להגיע לפשרה או כמו שאומרים להיפגש באמצע הדרך. ובתכלס - היא צריכה להבין שהיום כאשה נשואה , חייכם הזוגיים נמצאים בעדיפות עליונה לפני ארועים משפחתיים. כלומר, היא חייבת להפסיק לנדנד לך בעניין הזה. אתה לעומת זאת אתה תתחייב ללכת לאירועים הגדולים (חתונה, בר-מצווה וכו') ולא לעשרות הכינוסים המשפחתיים האחרים. נסה להסביר לה שזה מעמיד את חיי הנישואין שלכם בסכנה ממשית. אם היא באמת אוהבת אותך ואתה חשוב לה - היא תעשה חושבים ובוודאי תסכים. אגב, זו בעיה אופיינית מאד לשנה-שנתיים-שלוש הראשונות של חיי הנישואין. כל צד עדיין רגיל לחשוב לבד ולא "ביחד", התכנות הוא עדיין "קודם כל אני". הצרכים שלי, ההנאות שלי וכו'. במשך הזמן מתרגלים שיש עוד צד בעיסקה, והדברים מסתדרים באופן טבעי.