המשיכה וחיתוך הדיבור

בשנה האחרונה קורית אצלי תופעה מדאיגה. יצא לי לשלול מס' בחורים (לא מועט) בגלל.........הדיבור שלהם. זה קשה להסבר. אין הכוונה לאוצר מילים או למשלב לשוני אלא לאופן שבו הם מדברים פיזית. כלומר, שמתי לב שהרבה בחורים מדברים (באופן פיזי) לא נכון. כלומר, מזיזים את הלשון בצורה לא נכונה ולא אסתטית כשהם מדברים, מוציאים אותה מעט (מן הרגיל) במהלך הדיבור. קשה לי להסביר בדיוק איך זה נראה אבל אני יודעת שכאשר אני מדברת עם אנשים כאלו-אופן הדיבור שלהם ממש גובה אצלי את מלוא האנרגיה ותשומת הלב ובמקום לשים לב לתוכן שהם מדברים, אני שמה לב לצורה שבה הם מזיזים את הלשון ומנסה להבין מה משובש שם. לא נראה לי שזה משהו שניתן כל כך לשנות בגיל כזה. אני בת 28 ומן הסתם פוגשת אנשים בני גילי ומעלה. נראה לי שזה עניין של קלינאית תקשורת. דרך אגב, שמתי לב שיש גם בנות עם בעיה זו אך לגביהן זה פחות מעניין אותי כי אין צורך במשיכה. כאשר אני מבחינה בתופעה שכזו אצל אדם, זה גורם לי לחוש בדיוק ההפך ממשיכה, לעיתים אפילו גועל וגם אם הוא ימצא חן בעיני, זה פשוט "מוריד" לי ממנו. ראוי לציין שאני שמה לב יותר לדברים האלו משום שלפני שנה עזבתי בחור מקסים על רקע זה. יצאתי איתו חצי שנה והאמת, הרגשתי שמשהו מפריע לי בו ולא הבנתי בדיוק מה. רק לאחר 3 חודשים הבנתי שאופן הדיבור שלו דוחה אותי. הגילוי הזה מצד אחד הביא מזור ליסורי כי פשוט לא הבנתי למה אני לא מעוניינת בו אך מצד שני הוא גרם להדרדרות ביחסים שהביאה לקיצם.(נתתי לקשר עוד 3 חודשי צ'אנס מכיוון שהוא אדם מדהים וטוב אך פשוט נשברתי) יתרה מכך, כשנפרדנו אני בליבי ידעתי את הסיבה אך לא יכולתי לשתף אותו בה. זה נשמע מאוד קטנוני ולא בוגר אך תאמינו לי שעבורי ההחלטה לעזוב אותו היתה כקריעת ים סוף אך העדפתי לעזוב מאשר להיות איתו וכל הזמן לשים לב לאופן הדיבור שלו במקום להתעסק בו ובקשר שלנו. אני לא יודעת אם יש קשר או לא, אבל מאז יצא לי לראות לא מעט אנשים עם אופן דיבור דומה ואני שואלת את עצמי: האם זה סתם מזל (לא טוב)? האם אני קטנונית? האם חיתוך דיבור הוא חלק ממרכיבי המשיכה? איך זה יכול להיות שהעדפתי לוותר על גבר שהיה פסגת חלומותי (ישר, אמין, נאה, חכם) בגלל שלשונו לא פועלת במהלך הדיבור כמו שאני חושבת שצריך לפעול? ראוי לציין שרק את אמי שיתפתי בתחושה הזו והיא לא ממש שמה לב לגבי האקס שלי. לדעתי יותר קל לשים לב לדברים האלה כאשר נמצאים בקשר רומנטי, שבו בד"כ נמצאים באופן פיזי קרוב מאוד אחד לשני. מה קורה לי?

שלום לך. הדבר שאת מדברת עליו מאוד מוכר לי. גם לי יצא לפגוש כמה בחורים מקסימים אך ברגע שפתחו את הפה והחלו לדבר כמו שתיארת, ירד לי החשק להמשיך לדבר עימם. כתוצאה מכך ניתקתי את הקשר ולהם עדיין לא ברורה הסיבה... אני בת 21 ומודעת לכך שאני בררנית מאז ומתמיד ואינני יכולה להתכחש לעובדה זו, שכן בכל פעם שאני נמצאת בחברת בחור שמוצא חן בעיני, חייב להיות איזשהו פגם שמפריע לי. אך מצאתי שישנו ידיד שלי מהצבא, שתמיד מצאתי בו פגמים, כאילו חיפשתי אותם ממש, הכל כדי לא להיות איתו בקשר. כלומר, פחדתי מקשר ולכן מצאתי תמיד תירוצים לסיבה שאני לא יכולה להיות איתו. אך לא מזמן נפגשנו והבנתי שעשיתי טעות! הוא בן אדם מקסים וחכם ועכשיו גם תפוס, לצערי. אז אני מבינה שישנם דברים שהם לא "נורמליים" לטעמך, אך את חייבת להבין שאם הוא היה פסגת חייך ובאמת היית רוצה להיות איתו ולחיות איתו, היית מתגברת על הדבר המציק הזה. הרי אהבה היא מעבר לדברים הללו, לכן הוא קיבל אותך כפי שאת מבלי להתייחס לפגמים שבך, כי אף אחד לא מושלם! וזה משפט שחייבים לזכור. נדמה לי שזה מעבר לעובדה שהגברים שאיתם את נפגשת מדברים באופן שונה ממך. משהו אחר מפריע לך והדיבור שלהם זה רק התירוץ שלך. תחשבי על זה... מה הסיבה האמיתית שלך לשלול כל אחד מהגברים הללו? האם זה באמת דוחה אותך? ואם זה אכן רק בגלל שזה דוחה אותך ויש סבירות שזה אכן כך, אז כמו שלא היית יוצאת עם מישהו בשל דבר אחר, תצטרכי פשוט להמשיך הלאה ולחפש בחור שאין לו את הבעיה הזו. תחשבי על זה...