מתייסרת באירועים..

שלום רב. כשמזמינים אותי ואת בעלי לארועים שאין לי מאומה עם האורחים שהוזמנו לארוע (הם גרים בקרבת ביתי והם לא זרים לי רק צעירים יחסית אלי,,) אני מרגישה דחוייה, חוסר התייחסות כלפי למרות שאני מנסה להתקרב.., בנוסף לכך, בעלי קם (כמנהגו בארועים) מכסאו בטענה ש"אינו מסוגל לשבת במקום אחד" , הולך ומתיישב בלובי עם מספר גברים לרוב הערב ומדבר איתם. חורה לי מאד שאיתי הוא ממעט בדיבור, ולא איכפת לו שאני יושבת עזובה, בודדה ועצובה. אם זה נורמה, אז מדוע כל הבעלים באולם אינם עוזבים את נשותיהן ומדברים עם אחרים. אני תמיד חוזרת מדוכאת אחרי האירוע לביתי. החלטתי מהיום להפסיק ללכת איתו לארועים לאנשים שאין לי איתם מאומה ... האם טוב אני נוהגת, ומה יש לך לומר על התנהגותו של בעלי??? - בתודה מראש - חנה.

בנוסף, דיברתי על כך עם בעלי והוא אינו מוכן להשתנות, ומסכים (בלית ברירה) לבקשתי, ללכת לבד לארועים. אני פגועה עד עמקי נשמתי. דרך אגב, מדוע שונתה השיטה, והינכם דורשים אימייל. מה זה נותן לכם?

ראשית, את לא חייבת לסמן את האימייל שלך, יש להקליק על ה-V המסומן ואז הוא יימחק. ולשאלתך, לא כתבת איך היחסים ביניכם באופן כללי (אהבה גדולה, חיבה, הערכה הדדית, כבוד, הערצה וכו') כי מאד יכול להיות שהאקט הזה הוא רק קצה של הקרחון. אם מערכת היחסים כושלת ודורשת טיפול, יש צורך בבדק בית כללי ולא רק לאספקט הזה של התייחסותו של בעלך אליך באירועים מהסוג שציינת. בנוסף, ייתכן והשוני באופייכם (הוא מתרועע יותר בקלות ואת טיפוס תלותי ופחות עצמאי) גורם לכך שהמצב מתפרש בעינייך כהרבה יותר חמור מאשר במציאות. ככה או ככה, כדאי שתבדקו מה קורה לכם (קצת יותר לעומק וברצינות) ויפה שעה אחת קודם (כידוע, סדק קטן גורם לבית שלם לקרוס). בהצלחה