אהבה???

שלום, אני חייל בן 20. אני ביחסי ידידות עם קצינה, לא שלי, כבר כ- חצי שנה. מאז שהכרתי אותה היא מצאה חן בעיני, אך כיוון שהיה לה חבר לא הפגנתי זאת. לפני כחודש היא נפרדה מהחבר שלה ואני התחלתי מעביר רמזים דקים בכיוון של עניין זוגי. לכאורה אין בכך ענייין יוצא דופן אך היא לא יוצאת לי מהראש. הדבר הראשון שאני חושב עליו כשאני קם זו היא - וכך במשך רוב היום. דבר כזה מעולם לא קרה לי. כיוון שאני רואה אותה רק מס' מועט יחסית של פעמים בחודש, למרות שהיא במשרד לידי, לא יוצא לנו לדבר יותר מידי, וכשכן אנו מוקפים אנשים, וכשאנו כבר לבד אני מפגין עודף רצון-חיבה-צחוקים וכדו' - והיא די מרוחקת. אני לא יודע אם יש לה מושג מה אני מרגיש - וגם לי אין. אני לא חושב שהיא מעוניינת בי, אם כי מדי פעם היא שולחת מבטים - אך סביר שאלו שאריות מיחסי הידידות שהיו לנו. כיוון שלא נתקלתי במצב כזה בעבר איני יודע איך להגיב. אני פוחד לספר לה - זה נראה לי די מטומטם כי מעולם העניינים לא התקדמו לצורה ממשית אלא בעיקר רמזים דקים אם אפשרות לאינסוף פרשנויות. ניסיתי להתעלם ממנה אך זה לא הלך לי, אם היא רק מבקשת מהו אני מיד נכנס ל"דום". אולי אני כ"ע מתעניין בה בגלל שהיא לא מחזירה לי עניין? גם כשאני רחוק ממנה אני חושב עליה. אני חייב להודות שאני די מתוסכל ונבוך. התחושות האלה של חוסר וודאות לא נעימות לי בלשון המעטה. איך אדע מה היא רוצה? האם אני לוחץ עליה? איך אדע אם היא מרגישה משהו כלפי? האם מה שאני עובר הוא סתם התאהבות או עניין קצת יותר רציני. אני חושב על כל מיני דרכי פעולה - לדוגמה חשבתי להתוודות לפניה, אך כשראיתי אותה היא הפגינה קרירות ומיד נטתי את הרעיון. אני מנסה לעניין אותה במה שקורה בעולמי אך היא לא מתעניינת בעליל וכשכן רק מתוך נחמדות. מה עליי לעשות. אודה לך על כל תשובה. נבוך ומיואש