משעממת
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני אדם מופנם ומאוד קשה לי בחברה. אני נשואה ואם לילדים אבל במפגשים חברתיים - אפילו בחוג המשפחה והחברים הקרובים מזה שנים אני מרגישה שאין לי על מה לדבר וזה מלחיץ אותי ושמתי לב שגם את החברים הסובבים אותי. אגב,בשיחות טלפוניות עם חברות קרובות הבעיה אינה קיימת. המצוקה גדולה. מה לעשות?? תודה מראש המשעממת
שלום רב, פעמים רבות יש למצוא את אגדת 'הברווזון המכוער' בחיי היום יום. לא סביר שאדם שמעניין במסגרת חבריו הקרובים, יהיה אדם דל 'מבפנים'. מה שיותר סביר, זה שבסביבות חברתיות אחרות, כמו המשפחה והעבודה, נוצר לחץ שמעכב את היכולות. אני מציע לך לתת צ'אנס לתהליך עבודה פסיכולוגי, שבו תזוהה מהותה ופשרה של אותה חרדה חברתית, ויקבעו הדרכים לשנות את ההתיחסות והתגובות שלך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אוסנת שלום לי נראה שזה נובע הין היתר מדימוי עצמי נמוך, ואי מילוי הציפיות שלך מעצמך או בעצם אכזבתך מעצמך, ואת חשה אי נוחות בחברת אנשים ופשוט מפנה את כל הכעס כלפיהם, את משליכה את הכעס כלפי עצמך לסביבה החיצונית. מה שאני יכול להציע: קחי את עצמך בידיים עשי בשביל עצמך תקציבי לך שעה ביום לכושר גופני טפחי את עצמך יום יום תתאפרי כל יום כאילו את יוצאת תני לעצמך להרגיש טוב בקיצור "תעבדי על עצמך ותראי.... איך הכל משתנה לאט לאט חשוב לי לדעת אם קיבלת את העצות שלי עדי
זו התשובה של החבר הד"ר יוסי? בשביל זה למדת דוקטורט ומעסיקים אותך באתר? מה זה התשובות המפגרות האלה, לא ענית לגברת על השאלה בכלל. המגיבה שאחריך הייתה מועילה ממך פי 1000 . שואלה יקרה : שעמום הוא תכונה של מצב לא של אנשים, יחד עם עתויה של המגיבה שלפני, אני מציע לך פשוט לשמוע על מה אנשים מדברים ולעשות אחד מהדברים הבאים: 1. להמשיך את השיחה על הנושאים, מבחינה אינטלקטואלית. 2. לחשוב על הנושאים בהומור ולהעיר על כך. אנשים אוהבים לצחוק. 3. להגיב ברגשנות על הדברים. "וואי איזה יופי, כמה מקסים וכו'". ככה כולם ירגישו כמה שאת רגישה, גם אם את לא אומרת כלום. 4. לעשות עיניים למי שמדבר הכי הרבה, באופן כהז הוא ישתף אותך בשיחה גם. (הבנתי שאת נשואה, אבל את לא מזמינה אותו לצאת.