חברות במשבר?!

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

26/07/2004 | 13:54 | מאת: ספיר

לד"ר שלום רב! יש לי חבר כשנתיים ויש לנו זוגיות טובה. אני בת 24 והוא בן 25. הבעיה שלי היא כי אני לא יודעת לאן הקשר הזה ביננו מתפתח ואני מרגישה "תקועה" בשלב שמבחינה מנטלית אני כבר לא נמצאת בו. אני יודעת שאני מאוד צעירה ואין לי מה לחשוב על לגור ביחד וכיוצא בזה, אבל זה לא סותר את העניין שחשוב לי לדעת בשביל מה אנחנו ממשיכים להיות יחד. ניסיתי לדבר על זה עם החבר שלי, למרות שהוא ניסה להיות בסדר איתי, אין לו מושג בעצמו מה קורה איתו בכלל או מה יהיה איתנו בעתיד. הוא מאוד מרוכז בקריירה שלו, כיום הוא סיים אוניברסיטה (עתודה) ומתחיל רק את הצבא, ככה שיוצא שהוא לא חושב כלל לבנות חיים יחד לפחות לעוד 4 שנים. 4 שנים זה המון זמן בשבילי להישאר רק "חברה" של מישהו אחד. באיזשהוא מקום, ואפילו כבר עכשיו, אני מרגישה שכל הזמן הזה גורר את הקשר הלא מוגדר שלנו למקום לא ממש טוב. ככה זה עם הזמן שעובר פתאום קצת נמאס לי כי מצד אחד זה כאילו עכשיו אנחנו יחד אבל אין שום תיכנון באופק לעתיד מה שגורם לי להרגיש כל הזמן לא לבנות על הקשר הזה בכלל. מה עושים?!? אני חייבת לציין גם שבעבר יצאתי עם בחור מקסים המון שנים והוא מאוד רצה שנתחתן אבל אני הייתי צעירה וזה לא בא בחשבון. אבל איפשהוא עצם זה שידעתי שאם אני רוצה נשאר ביחד לתמיד הקל עליי בלא להסתכל על בחורים אחרים (בסוף נפרדנו אבל מסיבות אחרות) ולהשקיע יותר בקשר. בעיה אחרת אבל קשורה... לא מזמן, פגשתי בחור ממש מקסים באוניברסיטה שלומד בפקולטה שלי אבל לדוקטורט. נוצר ביננו קשר מאוד מיוחד של ידידות, ולא הסתרתי ממנו את העובדה שיש לי חבר. אנחנו מדברים המון, גם בטלפון וגם נפגשים, ואני מספרת לו את כל ההתלבטויות שיש לי בקשר שלי, ובחיים בכלל והוא משתף אותי גם בחייו מאוד (אפילו, הוא הכיר לי רק בקטע של ידידות את ההורים שלו). הוא מאוד תומך ומבין וממש לא ניסה אף פעם להתחיל איתי או משהו כזה (למרות שאין לו חברה). אולי פעם אחת הוא אמר שהיינו מתאימים לצאת, לא יותר מזה. פתאום, מצאתי את עצמי נמשכת אליו בכל מיני מובנים ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, מצד אחד כייף לי איתו והוא כמו חבר טוב, ומצד שני אני חושבת וכמעט משוכנעת, אולי, שזה סתם ביטוי למצוקה שלי עם החבר שלי שיוצאת החוצה ובאה לידי ביטוי במשיכה לבחור חדש? והינה, זה בדיוק מה שחששתי שיקרה לי, ופתאום זה קורה.החוסר ידיעה הזו בקשר הנוכחי גורמת לי לא לבנות על זה יותר מידי ומשאירה לי בראש כל מיני ערוצים פתוחים במקום סגורים. מה לעשות ד"ר יוסי?!? אני לא רוצה לאבד את החבר המדהים שלי, ולא יכולה יותר להיות תקועה!!!

קריאת דברייך מעלה אצלי את הספק לגבי היותך בוגרת מספיק לגילך, או בעלת ביטחון עצמי מספיק. את מחפשת אצל הגברים את המשען היציב, ואני לא מצליח לקרוא בפנייתך מה יש לך להציע מצידך. אם הספקנות שלי מעלה אצלך את התחושה שאכן זה כך - אז תהליך קצר מועד של שינוי עמדותיך וגישתך בנושאי 'גבר-אישה' - יוכל ככל הנראה להביא אותך לפתרון הדילמות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה