קושי להתמודד עם הפרידה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

28/07/2004 | 12:54 | מאת: אלון

דוקטור שלום. הייתה לי חברה במשך חודשיים וחצי ולמרות שזה זמן קצר האהבה הייתה עצומה . ראיתי אותה כאשתי לעתיד הייתי מאוהב עד הגג. הייתי אדם מאושר. אני בן 27 והבחורה בת 20 ואני הוא החבר הרציני הראשון שלה. הייתי אצלה בארוחות ערב עם משפחתה והיא ביקרה אצלי וגם המשפחה שלה לדברייה אהבו אותי וגם משפחתי אהבה אותה. גם היא נראתה מאושרת לצידי וחשבתי שאני האדם המאושר ביקום. לפני כשבוע אמרה לי לפתע שהיא כבר חושבת על זה הרבה זמן והיא חושבת שאנחנו צריכים להפרד כי זה לא ילך בינינו . ניסיתי לשאול למה את חושבת ככה הרי אנחנו מאושרים ביחד והיא אמרה שאני בן 27 והיא בת 20 ואני ארצה להנשא עוד שנה שנתיים והיא עדיין לא תיהייה מוכנה לכך והיא פוחדת מזה . הרגעתי אותה שאם נאהב זה את זו אז לזמן ולגיל אין פקטור . ואז היא ציינה שאני אוהב בעלי חיים והיא לא תרצה בעלי חיים בביתה וניסתה לומר למה אנחנו לא מתאימים למרות שהיא ציינה שהיא מאושרת איתי רק חוששת שהעתיד לא יהייה ורוד. ניסיתי לדבר על ליבה ושום דבר לא עזר והיא ביקשה למרות שהיא תתגעגע אלי שלא אתקשר אלייה כי זה יקשה על הפרידה. אני מאד אוהב אותה ולא רוצה לוותר עלייה אני כל היום חושב רק עלייה ולא מצליח להרדם בלילות ניסיתי לצאת עם בחורות אחרות אבל זה לא הלך כי רק היא בראש שלי ואני רק חושב אם יש דרך להשיב אותה לחיכי. אני מתלבט אם כדאי בכל זאת להתקשר אליה כי אני מתגעגע אלייה ולא יכול בלעדייה. חשבתי גם על אופציה להתקשר ולדבר עם האמא שלה שמכירה אותה הכי טוב ולשאול את דעתה. אני אובד עצות ושרוי בדכאון. אודה לך על יעוץ ועזרה במהרה. בכבוד רב אלון העצוב.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קריאת דבריך מעלה אצלי שתי התרשמויות: הרושם הראשון - נראה לי כי היכולת שלך להיות בקשר שבו אתה שותף, ולא מוביל - היא ירודה. כדאי שתסתייע ביעוץ תהליכי לברור הגישה הדומיננטית שלך. הרושם השני - שאם אינך במצב שהוא 'מנצח' - אז אתה במצב שהוא 'הפסד'. העניין מעלה את הספק לגבי יכולת ההתמודדות החברתית שלך, כי החיים מצריכים משאבים שיאפשרו לנו להתמודד עם מצבי 'ביניים'. זהו נושא רב ערך, שטוב תעשה אם תטפח אותו, בעזרת סיוע פסיכולוגי מקצועי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

29/07/2004 | 12:51 | מאת: אלון

דוקטור שלום . לא כל כך הבנתי את דברייך הרי אני אהבתי ועודני אוהב אותה מאד והייתי מוכן לוותר על הרבה דברים למענה ואין לי שום רצון להיות דומיננטי אלא שותף מלא . השאלה שנשאלת האם כדאי להרים ידיים ולוותר על מישהי שאני כל כך אוהב או להגיד לעצמי שאין לי מה להפסיד ולנסות להתקשר אלייה ולברר איתה האם גם היא מתגעגעת אלי וחסרוני קשה לה. או אולי לדבר עם אמא שלה שמכירה אותה הכי טוב ויודעת מה עובר על הבת שלה ולשאול לעצתה אם יש איזו דרך שעלי לנקוט כדי שאני וביתה נחזור להיות ביחד. מה עצתך? מה עלי לעשות? אין לילה שאני לא חולם עלייה אני פשוט מאוהב ולא יכול בלעדייה בבקשה מה עלי לעשות?

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה