אהבה נכזבת???

שלום רב, אנסה לתאר את המקרה בקשה. הכרתי בחורה בת 22 יהודיה מאירופה בטיול, היה לנו סטוץ (בזמן שהיה לה חבר), היתה משיכה גדולב ביניניו.במשך החזרה לארץ, התנהל קשר במייל, מאד הוקסמתי ממנה, בעיקר שאמרה שיכול להיות שתעשה עלייה לארץ, התחלתי לפתח ציפיות בקשר להמשך הרומן, אך מלווה בחשש, בקשר לאמינותה ולנאמנותה. כשהגיע לאחר חצי שנה, לאחר שהות קצרה, אמרה שמתחילה להתאה בי וגם לאהב, נסחפתי בקלות, וכך גם אני נקשרתי אליה. לאחר רגעים מאד מקסימים, היתה צריכה לחזור, שמרנו על קשר הדוק, כעבור פחות מחודש חזרה, בעיקר ליום הולדתי, בדיעבד אושר גדול. לאט לאט התחילו ריבים מנכרים בינינו, עם כוחניות מסוימת, ניסיתי לשמור על עקרונות מסוימים, שלא היו לרוחה, ומאד היה קשה לי לרצות אותה. בשבוע האחרון לפני שהיתה צריכה לסוע, היה מעין ריחוק דרסטי (היה לה גם מבחן באותו זמן), וקבלתי הרגשה שכבר לא איכפת לה מכלום. היא כבר ניסתה להפרד ממני בטענה שאין ביניו התאמה, למרות שאוהבת אותי. אך לא נתתי לה.וכך חזרה לחו"ל כאשר יש ריחוק גדול וקרירות. כתבה לי כמה מכתבים שלא יודע מה היא רוצה ולא יכולה להבטיח לי כלום. מתנתקת ומתחמקת, עד שהצלחתי להשיג אותה אתמול בטלפון ואמרה שהיא לא אוהבת אותי ואין לה רגשות מספיק כדי להיות איתי. אני במצב שבור, כנראה שאולי אוהב אותה ומרגיש שאני לא יחול להחזיר אותה לעולם בשום מצב. הכאב חזק לאור הדיבורים על אהבה לתמיד ומתנות יפות שקנתה לי - בקיצור אשליה גדולה. אני מת שתחזור אלי, ומרגיש גם מת ככה. מה לעשות???????????? רני.

לדעתי, השורה התחתונה בסיפור שלך היא,חבל על האנרגיות, תהפוך דף ותמשיך הלאה. היא שם ואתה פה, להכריח אותה לא תוכל. אני יודע שזה פשטני מדי מה שהצעתי כי מעורבים פה רגשות , אבל גם פרידות הם לפעמים חלק מהחיים.