למה לא שמים לב אלי?
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום לך/לכם.. הבעיה שלי מאוד לא מובנת לי והיא לא תמידית אבל היא בולטת מאוד בארועים חברתיים וברוב הזמן שאני נמצאת בחברה ,מקווה שתנסו להבין:אני בחורה נחמדה ,לא יותר מידי פטפטנית,נותנת עצות במקום,עושה רושם חיובי ונראת טוב על פי דעות האנשים הקרובים אלי והרחוקים..לכן הבעיה עד כדי כך לא מובנת:כשאני בחברת אנשים תמיד אני הכי פחות בולטת מכולם...אני גם לא מנסה הכי לבלוט אבל כן לנקוט עמדה ולהראות נחמדה..באופן ממוצע ממש...גם לצחוק כשסבבה והכל אבל משום מה ברוב הפעמים תמיד יוצא שהכי פחות מתיחסים אלי..בעיקר הבולטים שבחבורה ואני כבר ממש לא ילדה קטנה ,גם יצא לי לקרוא ספרים על שפת גוף..וזה מפחיד כמה שהספר צודק לפעמים,אני מנסה לא לקחת את זה יותר מידי ברצינות אבל גם יוצא שמפנים אלי את הגב בשיחה וכל צומת הלב תמיד לבן אדם שמולי או מישהו אחר ולא שמים לב אפילו אבל זה כ"כ בולט תנועות הגוף שלהם...שפת הסתרים של הגוף שלהם לפעמים אומרת שאני לא שייכת או לא מעניינת למרות שלעיתים רחוקות הכל רגיל אבל עדיין זה בולט בעיקר במצב של מסיבה והרבה אנשים תמיד רוב הפנים מופנות לצדדים רק לו אלי..אני לא חושבת שלא נעים להתבונן בי אני לא משרה אי נוחות..לכן זה לא מובן(זאת גם לא בעיה של ריח..כי אנשים כן מאודאוהבים להתקרב אלי מבחינה זאת!!!),הבעיה שזה מגיע לפעמים למצבים קיצוניים שאני כאילו לא קיימת אני יכולה לצעוק משהו ומתעלמים ממני וברגע שמישהי אחרת אומרת את אותו דבר בידיוק כן שמים אליה לב והיא כן אמרה דבר חכם..זה קורה לי דבר מילדות אפילו על אותם משפטים שמים יותר לב ויתר שואלים לדעותים של אחרים מאשר לי/אותי..גם יותר מפנים מבטיהם לאנשים אחרים(למרות שחושבים שחברה שלי נראת לא טוב ואני כן..המבט מופנה אליה..כאילו היא הרבה יותר מעניינת בשיחה...ניסיתי הכל ולא ניסיתי כלום..וכבר נמאס לי זה סידרתי כ"כ הרבה שנים ואין לי מושג מה הסיבה..אין לי השפעה על הסביבה..כשעזבתי מקום עבודה בקושי אמרו לי להתראות...בבקשה מישהו יכול להגיד לי מה העיניין? אני לא מדמיינת
שלום רב, כתיבתך עניינית ומעניינת, כך שנראה לי שהבעייה היא לא בהקשר לכך שאחרים מבטלים אותך ואת דעתך, כך שכנראה ומדובר בהתנהגות, ולא באינטליגנציה. ובאשר לכך, יש הרבה לאן להתבונן, אבל אציע כאן כיוון אחד: יש לכל אחד מאיתנו חותם אישיותי די ברור, כאשר "ממקמים" את ההתנהגות הממוצעת שלנו על הרצף של מוחצן............................מופנם. התנהגות באזור "האמצע" תהיה שונה מאד מהתנהגות שמתאימה לאחד מהקצוות של הרצף הזה. בד"כ יתפתחו תחושות דומות למה שאת מתארת אצל מי שמתנהג כמאד מוחצן או כמאד מופנם. זהו כיוון אחד, שיתכן ומתאים להסבר מצבך. המחיר האישי והחברתי שאת "משלמת" גבוה, ולכן מאד מומלץ לך להתיעץ עם איש/ת מקצוע, וגם להשתתף בסדנאות לתקשורת בינאישית, ששם תוכלי לקבל הארות ומשובים גם מהמנחה, וגם מהמשתתפים. אם תרצי הפנייה, פני למייל האישי שלי (הקלקה על שמי המוכחל) בציון מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
בחורונת יקרה, נראה לי שאת אחותי האבודה:-) אני סובלת מאותה בעיה בדיוק, מלה במילה כמו שתיארת... זה כאילו שככל שיש יותר אנשים הנוכחות שלי מתגמדת ומתגמדת עד שהיא נבלעת לגמרי ואני מגיעה למצבים שגם בחברת חבריי הטובים ביותר לא שומעים אותי. העניין הוא, שהחברים הטובים שלי מאוד אוהבים אותי, הם מראים זאת בדרכים רבות, אבל כשכולנו נמצאים ביחד, אז משהו קורה ואני פשוט פחות מורגשת! כשאני נמצאת עם חברים "אחד על אחד", אנחנו יכולים לדבר שעות, על הכל, ואני מרגישה הרבה יותר בנוח... גם עם 2 אנשים זה בסדר, אבל כמו שאמרתי, זה מתדרדר ככל שיש יותר אנשים בסביבה... שלא נדבר על אנשים חדשים שאני לא מכירה... האמת שאומרים לי שיש לי קול חלש, ואני יודעת שזה נכון. ואני לא הבן אדם הכי אסרטיבי בעולם... אבל מעניין איך אפשר לפתור את העניין הזה. שלחתי מייל לד"ר אברהם שיתן לי הפניה לסדנאות האלו שהוא הזכיר... מה את אומרת? נראה לך ששווה לנסות? בסופו של דבר החיים שלי יפים ומאושרים, אני בטוחה שגם שלך... אולי עדיף להשלים עם זה שכולנו שונים וזה מי שאת וזהו? אני אשמח אם תכתבי לי תגובה, לדעת מה החלטת לעשות ביי וחג שמח קרן
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
