בעיה בזוגיות

שלום, אני בת 28, יש לי בן זוג כתשעה חודשים ואנו גרים יחד שלושה חודשים ( הינו ידידים לפני כן כחצי שנה). כמעט כל דבר קטן מעצבן אותי בימים אלה. אני יודעת שכללית יש לי פתיל קצר ויכול להיות שהבעיות הללו יחזרו גם עם בני זוג אחרים, לדוגמא:התפיסה השונה שלנו לגבי תפקידים בקשר. אני חושבת שתפקידי לבחור את הסלון. הוא יכול ורצוי שיביע את דעתו, אבל אם מתעוררת מחלוקת הוא צריך לומר "את יודעת מה זה לא משנה תבחרי את". אבל לא. הוא יכול לנהל דיון ימים שלמים על איזה סלון ולמה חשוב לי זה ולא אחר, כאשר הסיבות שלי הן רגשיות ולא בהכרח מסתדר עם ההגיון שלו הויכוחים ארוכים יותר ומיגעים יותר.כל דיון בעיניו נתפס בעיני כויכוח (פתיל קצר), אני מתעצבנת ואז אם תוכננה יציאה לערב אז אני מבטלת אותה כי אני עצבנית וחסרת סבלנות לראות אנשים כאשר דברים לא פתורים ביננו. הוא כמובן לא מתעצבן כמוני, מסוגל רוב הזמן להתנתק מהויכוח ולהתרכז במשהו אחר בעוד אצלי כשאני בחוסר שקט, זה פוגע בתפקודי הכללי, בעבודה , בקשר עם חברי וכו'. אני יכולה להביא עוד המון דוגמאות כאלה. למה זה קורה כיצד אני יכולה לפעול במצבים כאלה? ממתי גברים חשוב להם עד ריב איזה סלון יהיה בביתם?. אני לא שוביניסטית בדר"כ. פשוט רוב הגברים שאני מכירה לא היו נכנסים לפינות כאלה עם בנות זוגם. אני טועה?