ילד
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מתיאימה לנושא הפורום,אבל החלטתי לשאול בכול מקרה. יש לי ילד,הוא בן 7 ,רציתי לשאול באיזה גיל אפשר להתחיל להרגיל ילד להשאר לבד בבית למשך שעתיים שלוש אחרי בית הספר ואיך עושים את זה?איך לתת לו יותר בטחון לא לפחד? תודה מראש.
שלום לך אני לא רופאה אך בכל זאת אני רוצה לתת לך את דעתי,כי לוקח המון זמו עד שעונים. יש פה פורם לילדים ו גם פסיכולוגיה אז אם תשובתי אינה טובה לדעתך אז תתיעצי שם, בכל זאת אני מציעה לך! טוב תשובתי:לדעתי ילד בן 7 אינו מספיק גדול בכדאי להשאר לבדו,גם לשעתיים ,הוא קטו מדי ,כדאי לך אולי לרשום אותו לצהרון או לקחת ביבי סטר אך בשום אופן לא להשאיר ילד בגילו לבד! למה לא להשאיר מבחינת פסיכולוגי או מקצועי אין לי מושג,אך כל אחד יגיד לך שילד בגילו עדיין לא יכול לדאוג לעצמו,לחצות כביש,אין לו מספיק אמצעים פסיכולוגם בכדאי לא לפחד הוא קטן! תתיעצי אם רופא ילדיים ,הוא גם יגיד לך. הגיל שלדעתי הוא יכול להשאר לבד זה 9-10 ,כי אז הוא יהיה יותר עצמאי,ניתן יהיה לסמוך עליו שיעבור את הכביש לבדו,לחמם במיקרו ארוחת צהרים,לסדר את חדרו וכו". אוקי זו דעתי ,אנך חייבת לקבלה אך תדעי זה ההגיון! ו כדאי לך להתייעץ אם כמה אנשיים ואז תחליטי מה טוב ללילדך ,כי הרי את יודעת מה טוב עבורו! בהצלחה ושנת לימודים פוריה! נ.ב.-אם את גרה בחולון-בת -ים אין לי בעיה לשמור עליו ,תמורת תשלום! אם את מעוניינת תשארי הודעה כאן בפורם ואז אני אתן לך את כתובתי! בהצלחה אתי
השאלה קשורה להתנהגות חברתית, ובהחלט מתאימה לפורום. אשמח אם הגולשים ישתפו אותנו בהתנסות שלהם, כי כמספר הילדים כך מספר הטכניקות. כללית, הגיל להשארת הילד, וכמות הזמן - תלויה פחות בילד, ויותר באישיות ההורה. ההחלטה קשורה לרגישות ההורה לגבי יכולותיו של הילד, וגם למידה בה ההורה מאמין בכוחו שלו, אילו היה ילד... אז בהנחה כי ההורה מרגיש שטוב וראוי לילד שישאר זמן מה לבד, ושהילד יודע להתקשר למישהו אם יש צורך בכך: כשרוצים להרחיב את הזמן, נניח מהכמה דקות שלוקח להורה להוריד את הזבל, לכחצי שעה שבה ההורה יחזור מהסופר, ואח"כ לעוד כשעה שבסופה הוא יחזור מקופת חולים (נניח) - נוקטים בגישת "עיצוב ההתנהגות", שאומרת: הרחבת הרפרטואר ההתנהגותי של הבנאדם, באמצעות חיזוקים. החיזוקים יכולים להיות, נניח, משחק מסויים שמאד רצוי לילד - וינתן במועד של השהות הייחודית הזו. או: הבטחה לתת פרס (קטן! לא לקנות כרטיס טיסה לפריז...). כל טוב, ד"ר יוסי אברהם