בעלי וידידתו

אני נשואה כמעט שנה, באושר גדול עם בעל מדהים ונאמן מאוד. אני בהריון בחודש השמיני, מאושרת ועייפה בו זמנית. כשהכרתי את בעלי ידעתי שיש לו ידידה טובה כמו אחות 10 שנים, בחיים לא היה ביניהם כלום ולא יהיייה כלום, בשנתיים האחרונות הקשר שלהם ירד (גם בגללה וגם כי התחתנו) ועכשיו הם מדברים פעם בחודש בלבד להגיד שלום. בעלי לא מסתיר כלום והוא אומר שלי שהיא חבר בשבילו כמו 2 חבריו הגברים האחרים והם כולם חברים מעל 10 שנים ולא מן הראוי שהוא יינתק קשר איתה כי הוא לא בן אדם שמנתק קשרים עם המעט חברים שיש לו. אני לא אהבתי את הרעיון אף פעם (שנה וחצי שאני מכירה את בעלי ויודעת עליה) וזה הציק לי שיש עוד משהי בחייו (למרות שאין מה להשוות), אכלתי את עצמי לא כי אני חושדת או משהו אלא עצם קיומה אצלו מפריעה לי מאוד אולי שלא בצדק אבל אין לי שליטה על זה. אני ובעלי בני 32 לידע כללי. עכשיו לפני כמה ימים הוא סיפר לי שדיבר איתה ככה בספונטניות כי הוא גלוי איתי מאוד ואני באותו רגע מאוד מאוד כעסתי, כי לא שמעתי עליה הרבה זמן וזה עשה לי תגובה לא טובה (גם ההריון משפיע על הרגישות שלי כמובן) ובמשך 3 ימים אני בוכה ובוכה ולא מפסיקה כי אני לא רוצה אותה בחייו בכלל!!!!! בעלי הסביר לי שזו השתלטות על חייו ואני בעצם מכתיבה לו עם מי לדבר ועם מי לו והוא לא מקבל את זה שאני בכלל משווה את עצמי אשתו לחברת נעורים שאיתה עןא מדבר פעם בחודש, לא עוזר כלום אני בדיכאון מזה נוראי כי אני מקנאה בנוכחותה, בעלי אומר לי שמאוד כואב לו לנתק איתה קשר כי היא הייתה לו לאחות שבחיים לא היה לו ואני תמיד אזכר כמי שהכריחה אותו לעשות זאת. האם תגובתי צודקת? אליו לנתק איתה קשר כי אני אשתו ואני אמורה להשפיע עליו לעשות זאת בשביל מצבי הנפשי הרעוע? מה לעשות, בבקשה אשמח לתגובה מקצועית ושל אנשים במצבי, אני מרגישה זוועה - דנה.

היי דנה, את לא יודעת עד כמה אני מזדהה איתך! אצלך ככל הנראה חלק גדול מזה הוא בגלל ההיריון- אצלי זה המצב בתנאים רגילים ואני לא רוצה לחשוב מה יהיה איתי כשאהיה בהיריון, כי בינתיים אני משתגעת מרוב מחשבות... גם בן הזוג שלי מגיב אותה תגובה כמו בעלך, כשאני מעירה לו על כל דבר קטן... הוא גם נאמן וגלוי ומספר לי הכל, ואני יודעת שאני יכולה לבטוח בו... אבל אני מפחדת שאהפוך להיות בשבילו משהו מאוד מובן מאליו... למשל בתחילת הקשר שלנו הוא היה מקנא אם הייתי צוחקת על הבדיחות של מישהו אחר, עכשיו הוא כמעט ולא מקנא, וגם שמתי לב שהוא בעצמו מנסה להצחיק את חברותיו ללימודים, למרות שפעם היה לנו "הסכם" לא מדובר כזה, שאני צוחקת רק מהבדיחות שלו, והוא מצחיק רק אותי... כשאני משחזרת בדמיוני את הדברים האלה אני מרגישה שחם לי מרוב עצבים... אני מאוד מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך כי יש לי אותה בעיה, אבל אני בהחלט יכולה להזדהות איתך.. אשמח לשמוע ממך עוד..

ייתכן ואין קשר להריון, אלא שבתקופה זו קיימת רגישות יתר שלך. אם הקשר התחיל פתאום להפריע לך זו לא סיבה מספקת להרוס מערכת יחסים חברית, ידידות ארוכת שנים, חברות טובה בין אנשים, לא משנה מה המין שלהם. יש לקוות שהוא לא מפריע לך בקשרים שלך עם חברות מהעבר הרחוק. מאידך, יש לשוב ולבדוק למה הקשר עם ידידתו החל להפריע לך. האם היית נוהגת כך גם לו היה זה קשר עם גבר? יש לקוות שלא. אולי מוטב שתצטרפי למפגשים ולשיחות שלו עם הידידה שלו. אם גם זה לא ירגיע אותך ...ראי תשובתו של ד"ר אברהם.

שלום רב עצתי לכם היא, שבכדי למנוע את השיחות ואולי המפגשים עם חברות מהעבר, אשר גורמים לסכסוכים בין בני הזוג, יש לקיים מפגשים עם אותם חברים וחברות מהעבר, בפורום של מספר אנשים שלהם יש מכנה משותף, ואז הצורך לשיחות או מפגשים יפחת עם הזמן, משום שצורך זה יבוא על סיפוקו במפגשים החבריים בסלונים של ימי שישי וכדומה. אין צורך לנתק קשרים מהעבר בשל כך. סבלנות וסובלנות הדדית גבירותי ורבותי בהצלחה