זוגיות

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

08/09/2004 | 09:58 | מאת: אליה

שלום ד"ר נכבד אני בת 22 . אחרי שהשתחררתי מהצבא ירדתי לאילת לעבוד בעבודה מועדפת כדי לחסוך כסף ללימודים באוניברסיטה , ציפיתי שאני אשאר שם חצי שנה ואחזור הביתה לצפון הארץ.באילת הכרתי את אהבתי הגדולה והראשונה כבר שנה. בסיום העבודה המועדפת החלטתי שאני נשארת עוד חודשיים עם החבר והמשכתי לעבוד באותה עבודה, בסיום החודשיים האלו הרגשתי געגועים הביתה והחלטתי שאני חוזרת הביתה ללמוד פסיכומטרי (אורך הקורס 3 חודשים) גם כשעזבתי את אילת אני והחבר לא נפרדנו והאהבה רק התחזקה יותר. בבית בצפון הרגשתי טוב אבל מצד שני החבר היה מאוד חסר לי. בתום הקורס פסיכומטרי לא יכולתי יותר וחזרתי לאילת להיות עם החבר בחצי שנה הנוכחית אני עובדת בכל עבודה שרק מזדמנת לי ואני לא מרגישה שאני לא ממצא את השאיפות לי , בנוסף אני גם לא מסתגלת לאווירת החיים האילתיים . מה שכן החבר עובד בעבודה כאן שהוא מאוד אוהב ולא מזמן אף קיבל עובד מצטיין. חשוב לציין שעבודתו מכניסה לו כסף רב . החלטנו שאנחנו עוזבים את אילת למעני ונעבור לאזור המרכז כדי שאני אתחיל ללמוד שם בסמסטר סתיו . אני מרגישה מאוד מבולבלת מצד אחד אני שמחה שאנחנו עוברים ואני אגשים את שאיפיותיי ,אבל מצד שני אני חוששת שהחבר ירגיש תחושת החמצה או שהוא לא יסתדר במרכז כמו שאני לא מסתדרת באילת? אודה לך אם תעזור ל

נראה שאת עשית את ה"מעל ומעבר" שלך לתקופת החיים הזו ביניכם, כך שראוי והגון לקבל את הסיכון שגם הוא יתקשה במשהו. חיים זוגיים אמורים להיות שוויוניים, ולכן אם אכן יווצר המצב, טוב להתנסות בתקופת וויתור מצידו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה