מה עושים כאשר משהו בחיצוניות של בן הזוג מפריע מאוד
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
הכרתי בחור מקסים ואנו יוצאים כבר חודש וחצי. מצאתי בו המון איכויות שתמיד חיפשתי בבן זוג אך לצערי יש משהו שמאוד מפריע לי בחיצוניות שלי ולמרות שזה אולי ישמע קטנוני זה מאוד מעסיק אותי וגורם לי להתלבט אם להמשיך את הקשר. לבן זוגי יש עיגולים כהים שחורים מסביב לעיניים. אני יודעת שהדבר בד"כ קשור בעייפות אבל אצלו זה קיים ללא קשר לשום דבר. כנראה משהו בפיגמנטציה, בעור. זה מאוד מורגש, לא יפה, מכער ממש, מוזר. לעיתים זה בולט יותר, בעיקר באור יום ולעיתים זה בולט פחות, בשעות החשיכה. כשזה בולט, ניתן ממש לראות 2 עיגולים גדולים סביב עיניו, ואם היינו לוקחים מכחול, ניתן ממש לעבור על קו העיגול ולשרטט אותו. העיגולים סביב כל העין ומגיעים ממש עד הרכות. צבעם כהה מאוד. הוא מטבעו בחור שחרחר, והעיגולים כשהם מורגשים- שחורים עוד יותר. כאילו מרחו לו פחם סביב העין. כשאני לא שמה לב לזה, הכל טוב ויפה בינינו. כשאני מתחילה לשים לב לזה, אני הופכת להיות עצבנית, חסרת מנוחה,מהורהרת מאוד, אני נוטה להסתכל עליו הרבה ולהתמקד בזה ומתחילים לחלחל בתוכי שאלות כגון: האם הוא מתאים לי, האם יש סיכוי לקשר בינינו. אף פעם לא הערתי לו על כך או אמרתי משהו. אני חושבת שאין צורך כי אני יודעת שככה הוא ומי שתרצה אותו, צריכה לקבל אותו כמו שהוא. זה לא דבר שקשור באישיותו, שאולי ניתן לשנות, לשפר. מצד אחד, זה נראה לי דבילי להפרד בגלל דבר שכזה במיוחד לאור העובדה שהוא אדם מקסים, אחד למיליון, מיוחד אך מצד שני הקשר בינינו, בעיקר היחס שלי כלפיו, לא יכול להיות תלוי ב: "האם אני שמה לב לעיגולים השחורים או שהם לא מורגשים בשעה זו". העובדה שלפעמים זה מורגש ולפעמים לא עוד יותר מבלבלת אותי. זה גורם לי לשינויים במצב הרוח. בן זוגי שם לב לשינויים אך אין לו מושג מאיפה זה בא. לא יעלה על דעתו בחיים. אני כל הזמן אומרת לעצמי או שתקבלי אותו כמו שהוא או שתעזבי אותו אבל לא מצליחה להכריע. לפעמים, אני מחליטה פשוט להתעלם מהעובדה הזו ולהתרכז בו ובקשר שלנו וזה מצליח עד ש........אני שמה לב שוב לעיגולים השחורים. אין לי שליטה על זה. בינתיים, אני "יושבת על הגדר" וזורמת עם הקשר אך בתוכי אני מרגישה עצורה ואני חשה שאני חייבת לפתור את זה עם עצמי. זו לא בעיה שלי ושלו. זו בפירוש בעיה שלי והיא קשורה בקבלת השני, כמו שהוא. איך ניתן להתמודד עם סוגיה שכזו?
למיכאלה שלום רב , מה שאת מספרת הוא פשוט מדהים , אני אינני איש מקצוע אבל מדהים איך לפעמים השטן נמצא בפרטים הקטנים... דרך אגב, קוראים לו יוסי ?
הי מעיין. למה נדהמת ממה שסיפרתי? מה כוונתך: "השטן נמצא בפרטים הקטנים". ולא, לא קוראים לו יוסי. גם לך זה הפריע פעם? אם כן, איך התמודדת?
גדרך כלל כאשר אוהבים ומעריכים מישהו אפשר להתעלם מפגמים אסתטיים חיצוניים ולהתרגל אליהם. הרי גם כאשר נמצאים בחברת בן/בת זוג יפים חתיכים ומושלמים הרי הקשר לא מבוסס רק על המראה החיצוני ומתרגלים גם ליופי בלי לשים אליו לב ולהתפעל ממנו כל הזמן. נראה לי שמשהו אחר בקשר מפריע לך וההיטפלות לעיגולים היא מעין "כיסוי" למשהו האחר שיתכן ואינך מודעת לו. האם גם בקשרים קודמים שלך היתה תופעה כזו? או תופעה דומה של תשומת לב לדבר שולי בבן הזוג שהפריע לך בקשר?
אני גם מכירה אדם מ-ד-ה-י-ם עם עיגולים כאלה, ובגלל שאני פשוט מאוהבת באישיותו, אני מאוהבת בכל דבר הקשור אליו. כולל העיגולים. אינני יודעת בת כמה את, ואולי זה בכלל לא קשור לגיל, אבל נראה לי שעדיין לא ממש התבגרת אם זה מה שמפריע לך אם האדם כה מדהים בעיניך. למרות זאת אינני פוסלת את חשיבות המשיכה, ולכן ייתכן שורי צודק/ת, שכנראה יש משהו אחר שמפריע והעיגולים הם רק תירוץ.
תקשיבי חמודה. לדעתי בך יש משהו שלא בסדר. אם את מסתכלת על העיגולים השחורים שלו וזה מה שמעניין אותך אז צר לי לבשר לך שאת שיטחית ורדודה עד דמעות.
מזדהה איתך. קרה לי גם ולא התגברתי. לא עיגולים שחורים אלא פרטים אחרים. אחרי שנה וחצי עזבתי. אולי לא אהבתי מספיק ללא קשר, ואולי...פשוט הפסדתי אותו "סתם". בכל אופן- מאחלת לך הצלחה............בכל שתחליטי. ואם את לא מאושרת שם אז עזבי אותו ודי.
אינני יכול לענות ישירות למקרה שלך, אלא באופן כללי: מראה הוא משהו חשוב מאד בכל הקשור ליצירת הקשר הבינאישי,וגם לשימורו. אין לדחוק אותו כנושא שולי, כי הוא יצוץ שוב ושוב, והטרדתו רבה. טוב, לכן, שבני זוג מתיחסים לענין, ולא מדחיקים אותו. וברור שיש דברים שניתנים לשינוי, נניח: משקל. יש דברים שלא, נניח: גובה. ולכן: לכשמגיעים למה שנקרא "יחסים משמעותיים" טוב להעלות אז את מה שמטריד, במידה וסביר מבחינתך שהעניין הוא מהסוג של "ניתן לשינוי". אפשר כמובן לתהות על זה ביחד. צריכה להיות רגישות, כדי שבן/ת הזוג לא יתפוס את הדבר כדחייה, אלא להפך: כנסיון של השני להתקרב אליו/יה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם