זוגיות במשבר

אני נשואה מזה כ- 4 שנים ואם לשניים (השניה נולדה לפני כחודש). סוף ההריון היה כרוך בשמירת הריון בבית, ולכן בעלי (שעבודתו כרוכה בשהיה רבה בחו"ל) היה בארץ כחודשיים וחצי. הלידה היתה בניתוח קיסרי קשה וההחלמה איטית וכואבת עד היום. אנו עוברים משבר מתמשך שהחל בערך בתחילת שמירת ההריון ועד היום. אני מרגישה שאין לי את התמיכה שאני צריכה בתקופה רגישה זו, ומרגישה די בודדה, ניסיתי לדבר עם בעלי מספר פעמים אולם לטענתו אני מוציאה לו את החשק לחיות, וכי הסיבה היחידה להשארותו זה הבן הגדול (לבת הוא עדיין לא התחבר). בעלי עובר סוג של משבר/דיכאון - היו לו כמה בעיות בריאותיות (שנפתרו); הוא מרגיש שאני לא צריכה אותו שאני יכולה להסתדר לבד ושלמעשה הוא רק קישוט בבית; שאני "שוברת את המילה" שלו מול הבן הגדול; שאני לא מכבדת רצונות ורגשות של אחרים ושלו בפרט; בנוסף - יש לחצים אצלו בעבודה; הבעיה מבחינתי היא - שהוא לא משתף אותי ושאני צריכה לחלוב אותו על מנת לדעת מה עובר עליו. אני מרגישה שהוא מתרחק ושכל דבר הכי קטן גורם לו להסתגר. ניסיתי לדבר על ליבו, אולם ללא הצלחה. לדוגמא המקרה האחרון שהווה פיצוץ היה שאכלנו בחוץ עם חברים והילדים, הבן שלנו בטעות שפך כוס שתיה על בן של חברים, בעלי לאחר מחשבה (לטענתו) צעק על הבן שלנו שישב ונתן לו מכה בטיטול. הבן שלנו בכה ופנה אלי לעזרה, על מנת לסיים את הסיפור וכדי שהילד יסיים את הארוחה הצעתי לו לשבת עלי במקום על כיסא. בעלי ראה בכך שאני סותרת את דבריו ומאז לא מוכן לדבר איתי, אלא רק לומר שאני מוציאה אותו מדעתו, שאני מוציאה לו את החשק לחיות ושאני יכולה מבחינתו להתגרש. כרגע אנחנו לא מדברים, אלא רק דברים שחיונים לגבי הילדים. למען האמת, אני מתחילה להתיאש - אין לי כוח לנהל את הכל (בית עם שני ילדים, לחצים אין סופיים מהמשפחה שלי על קשיים אצלם שהם מקווים שאני אעזור להם לפתור, עבודה וכו'), אני מרגישה בודדה במערכה , אני מרגישה שעם התינוקת נולד לי גם תינוק גדול נוסף והוא הקשה מכולם לטיפול. מה לעשות עכשיו? חשוב לציין כי בעלי לא מאמין בקבלת יעוץ מקצועי (זוגי, פסיכולוגי וכדומה).

שלום לך אני כל כך מבינה אותך את נמצאת במשבר וכנראה גם בעלך אם הוא לא מוכן ליעוץ תנסי בשלב זה אולי שיצא קצת החוצה ז"א אם יש לו כרגע נסיעה מהעבודה תדרבני אותו לנסוע אולי כשהוא יהיה לבד עם עצמו יהיה לו הרבה זמן לחשוב על מה שעובר עליכם תסבירי לו שהוא חייב לחשוב טוב על המצב שלכם כי בלי שינוי הורמונלי הוא במצב כזה אז מה איתך שעברת חויה לא קלה וזו התקופה שאת צריכה הרבה עידוד וחיזוקים תנסי את להעזר באמא או חברה קרובה לתקופה ותראי אך זה עובד בי ו

שלום רב בני אדם צריכים להבין, שכאשר הם מקימים משפחה, יש מחויבות רבה לאורך שנים, הקמת משפחה איננה הקמת עסק, שאם לא נראה סוגרים, פותחים עסק אחר וכדומה. יש כאן ילדים יש את הזוגיות כל אלה דברים חשובים, ואסור לנהוג בילדותיות ואנוכיות, לשחק בברוגזים ילדותיים . בהקמת משפחה יש להשקיע כל החיים בתחזוקה, בטיפוח והכי חשוב בהדדיות ואהבה. עם קצת סבלנות וסובלנות הכל יכול להסתדר, רק תתבגרו קצת וקחו אחריות. שיהיה לכם בהצלחה