חסרת אונים
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני אשה בסוף שנות העשרים , בהריון מתקדם ונשואה לבחור הצעיר ממני בשנתיים . אני יודעת שאומרים שבזמן ההריון עוברים כל מיני תופעות מוזרות הנובעות מעודף רגישות , אך מה שקורה לי ממש לא קשור לזה . עם תחילת ההריון ( שהיה אגב מתוכנן ודי ביוזמת בעלי ) נכנס בעלי לתקופה מוזרה שפגעה בתיפקוד היומיומי השוטף שלו . הוא פיתח כל מיני דברים פעוטים שהתרחשו ביום יום ל"דברים גדולים" ונלחץ מדברים שהמצד היה קשה להבין למה . לאחר שזה החמיר הוא התיעץ עם פסיכאטר אשר איבחן אותו כלוקה ב"חרדה " והחל טיפול תרופתי משולב . עקב זאת לקחתי על עצמי קצת יותר תפקידים ודחקתי את עצמי הצידה מתפקיד ה"דורשת תשומת לב והמתפנקת "אל תפקיד ה"נותנת יותר ויותר תשומת לב " מאז חלפו מס' חודשים ואצלי התפתחה הרגשה מודחקת של "נמאס לי להיות הביבי סיטר שלו " ההתנהגות שלו מאוד ילדותית הוא מאוד מתפנק הוא מאוד מסתגר ובזמן האחרון אני בכלל מרגישה שהוא מחפש יותר את חברתו של חבר שלו מאשר את חברתי אף על פי שאני מאוד קשובה לו וסבלנית אליו . אני מתחננת אליו מדי פעם שנצא עם חברים , תמיד זה נגמר בזה שהוא אומר לי כן אך מוצא תירוץ למה לא .... לפעמים הוא עובד קשה ומגיע הביתה עייף אך לא מוותר על יציאה עם חבר שלו (ואגב זה תמיד אותו אחד) אבל אם אני רוצה שנצא עם חברים שהם זוגות זה איך שהוא תמיד לא יוצא הוא כאילו סולד מאנשים . גם העבודה שלו היא עבודה שיש בה גם שבתות וגם לילות ואני כבר מתחילה להרגיש ממש בודדה וחסרת אונים . כל הזמן לאחרונה עוברות לי מחשבות בראש שאנחנו לא מתאימים ושלא בשביל זה התחתנתי . אני מוצאת את עצמי "מתגעגעת " לימים של הלבד שלי . הוא לא מעורב מבחינה כלכלית הוא לא יוזם כלום הוא "ראש קטן" בהכל ואני גם רוצה מישהו שייעץ לי שיתמוך בי שיקח תעינינים לידיים שיהיה שוטף מלא ואמיתי . מצד אחד הוא משתדל אך הוא ממש לא עושה הרבה וזה מאוד מאמלל אותי . זה שאני שותקת לו ולא מדברת על הדברים כמו שהם רק רומזת יותר מתסכל אותי ( אני עושה זאת כמובן כדי לא לפגוע בציפור נפשו העדינה) . אני מוצאת את עצמי בוכה הרבה בגלל המצב אני ממש מרגישה שאני צריכה גבר שיתמוך בי ולא רק ישאב כל הזמן את הכוחות שלי . וזה נמשך ונמשך ואני לא יודעת מה לעשות . מה היית מייעץ לי ? אגב אני אוהבת אותו , כמובן שיש ימים שהרגשות שלי מאוד מטושטשים , אני גם יודעת שהוא אוהב אותי . אני חושבת שבגלל שאני לא דורשת ממנו יותר מדי הוא בטוח שהוא מספק אותי בדברים הללו . אנא עזור לי . מה עליי לעשות????
כאבך מופיע כמעט בכל שורה, ויש הרבה שורות... ממש לא נעים לי להגיב על מטען כה כבד, בכמה מילים מועטות, אבל תקוותי שתביני שלפעמים טוב לקבל משהו מקצועי, מאשר נחמה שמורכבת מאשליות. ולכן: מכיוון שתהליך הנישואין שלכם מורכב (הפרשי הגיל; האישיות של שניכם; החברות שלו), ומצבך כעת בהריון הינו בעל פוטנציאל להשלכות קריטיות עבורך, לעובר, ולזוגיות שלכם בעתיד - יש להעזר רק ביעוץ מקצועי תהליכי, ולא בשום מתכון כזה או אחר של עיצות בזק. כלומר: עזבי את המסך והמקלדת, וגשי לטלפון. תקבעי מפגש ללא דיחוי, עם מי שאת מוצאת שיהיה איש/ת המקצוע שיתאים. אם בעלך מהסס - תתחילי בלעדיו. אם תרצי הכוונה, פני למייל האישי שלי, עם ציון מיקומכם בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
היי קראתי את מכתבך ואת תשובתו של ד,ר יוסי אברהם. א. הוא צודק. פני לייעוץ מקצועי. ב. אני ממליץ שתראי לבעלך את מכתבך ואת התגובות שקיבלת, יתכן והדבר "יעיר" אותו, והוא יבין שהוא עלול לפגוע בזוגיות שלכם אשר כבר נפגע, ובידיכם לתקן זאת. סבלנות וסובלנות הדדית הם הדרך לפתרון שיהיה לכם בהצלחה
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
