דימוי עצמי
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני עובדת במקום מסודר תנאים טובים אך אינני מרוצה כלל. אני חושבת שהבעייה אינה במקום העבודה אלא בפחד מושרש שקיים אצלי מגיל צעיר.אני חושבת שאיני מספיק טובה,שהשפה בה אני משתמשת אינה גבוהה,שאיני מקצועית ואיני מוערכת מספיק. יש לי כל הזמן הצורך בהשוואה לאחרים והצורך בחיזוק תמידי לראות שאכן הנני "שווה" משהו. כאשר אני במבחן כלשהוא ואדם נוכח לידי איני מצליחה לתפקד כיאות לדוגמא-משוב ממנהלת במהלך ביצוע או סתם כאשר עובד אחר נמצא בקרבתי בזמן טיפול שלי במשהו מסוים. כאשר ישנו תהליך שהינו שונה קצת בעבודה אני חושבת הרבה לפני מה יהיה ואיך אסתדר?? בהתחלה הייתי חשה בתופעות פיסיולוגיות ממש של לחץ כעת יש קצת הקלה שתסתיים עם התמודדות נוספת.בעייה זו חוזרת על עצמה מגיל צעיר ועד כה אני מנסה להתמודד לבדי אך זה שואב הרבה אנרגייה ואין לי כח לזה.על פניו אף אדם לא יאמין שזה המצב שכן אני מקרינה דבר אחר לגמרי ומרגישה כעוטה מסיכה לאורך חיי. מה עליי לעשות??
אני כל-כך מבינה לליבך!! אני מרגישה הרבה מהדברים שציינת!! כל הזמן אני מעריכה את ביצועי ע"פ הסביבה- האם היא תקבל זאת או לא, מה יחשבו ומה יאמרו. כל-כך הייתי רוצה "להפטר" מהרגשה זו ולפעול ע"פ שיקוליי שלי ולא של אחרים!! בשונה ממך, אני עובדת בעבודה זמנית ובו בזמן מחפשת עבודה שתעניין אותי, במקום מסודר ועם תנאים טובים. התחושה הזו שלי גורמת לבלבול רב לגבי בחירת מקצוע לחיים. אני מקווה שיוכלו לייעץ לנו וכמה שיותר מהר...
ראשית, טוב לקרוא. כבר אמרתי במקומות אחדים, שהספריה יודעת הכל. וחוץ מהספריה - יש את האתר שלי, ומדור שלם של כתבות על ענייני הסתגלות והעצמת ה'אני'. ולאחר שיש לך מושג במה מדובר, צריך להתחיל את התהליך הפסיכולוגי המקצועי. מנסיוני עם רבים כמוך - לאחר שלושה ארבעה חודשים, את אמורה להרגיש אחרת לגמרי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
כיצד מגיעים לאתר שלך?? על אילו ספרים אתה ממליץ?? תודה, מאי מאי.