דכאון ומחשבות פסימיות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
בשנה האחרונה פוטרתי (למרות שנאמר לי שאני מקצועית) משני מקומות עבודה במקום אחד, בשל אי התאמה לדרישות התפקיד ובמקום השני נאמר לי כי "איני אוהבת את העבודה" וגיליתי חוסר אחריות וזלזול. כיום אני עובדת במקום חדש ואני מלאה בחרדה מתמדת שמה לא אעמוד שוב בציפיות של המעסיק שלי. אציין כי הוא מאוד מרוצה מהעבודה שלי ואף העלה לי את המשכורת לאחר חודש עבודה בלבד! אבל זה לא מונע ממני לחשוב מחשבות רעות: שמא הוא יתבדה אחרי תקופה שהעלה לי, ויחליט לפטר אותי גם....או שמא אזלזל בעבודה שוב אחרי שאגיע לבטחון. אפשר לומר שאני בחרדה כללית, גם מהסיבה הזו וגם מהעתיד המקצועי שלי. זה זורק אותי לפסימיות וחוסר בטחון כללי בחיים וביכולת שלי להתמיד במקום עבודה, למרות שכבר עבדתי יותר משנתיים במקום מסויים.. בדר"כ אני אדם פסימיסט ורואה שחורות, ויש לי מצבי דכאון ולעתים מחשבות אובדן. התחלתי לקחת לוסטרל, ושאלתי היא האם "הלך רוח" שכזה בחיים מצדיק לקיחת תרופה זו? האם תרופה זו ירגיעו אותי מהחרדות שאני מצוייה בהן וחוסר הבטחון שמלווה אותי?
לא, ממש לא. זו תשובתי לעניין התרופות. וכן, ממש כן - תתחילי מה שאת זקוקה לו, וזה לא עיצות של רגע, ותרופות לרוגע. קחי את הפסיכולוגיה אל מחוץ לממקלדת, דהיינו לתוך חייך. וזה אומר שהמלצתי היא שתתחילי בתהליך יעוצי שהוא קצר, בתחום ההתאמה התעסוקתית. בהחלט סביר להניח כי החששות בהווה - הינן מה שהטבע ברא כמנגנון התראה טבעי למה שהנפש אינה מותאמת ורוצה אותו. ובקיצור: האיתותים של "מה לא", צריכים להתקבל בכבוד הראוי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
